ריבוע 1 (איורים 3, 4).

נחשף קיר קדום (W37) שמעליו שלושה קטעי קירות (W30 ,W23 ,W19) התוחמים חדר. יסודות הקירות נבנו לעומק 0.75 מ' מתחת לרצפת החדר, העשויה גיר כתוש ומהודק. במרכז החדר שני מתקנים מלבניים שכיוונם מזרח–מערב, קירותיהם צופו בטיח אפור שעליו נחרטו עיטורים בדגם אידרה (לוקוסים 109, 112; 1.6–2.8 מ' אורך; איור 5). במתקנים לא התגלו רצפות ונראה ששימשו מתקני ספיגה ואולי אף תאי שירותים. בפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע נחשף בסיס טבון ובחלק המזרחי נחשפה מפולת אבנים.
החרסים שנמצאו מעל הרצפה ומתחתיה מתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ) ובהם שתי קערות (איור 6: 1, 2), סיר בישול (איור 6: 3), קנקן (איור 6: 4) ושבר גוף של פך (איור 6: 5). על פני השטח נמצא מטבע אחד (טבלה 1: 4) המתוארך לתקופה הממלוכית.
 
ריבוע 2 (איורים 7, 8).
נחשף קיר החוצה את הריבוע מצפון לדרום (W29) וממזרח ניגש אליו קיר בניצב (W38). ממערב נחשף קיר אחר (W21), אף הוא ניצב לקיר 29. הקירות בנויים מאבני גיר רכות מסותתות שהונחו על יסוד מאבני גוויל קטנות. כן נחשפה רצפת גיר כתוש (לוקוס 110). בחלקו הצפוני-מערבי של הריבוע נחשף בור (1.65 מ' עומק) שנכרה בחמרה החולית ומולא גבב אבנים, כנראה בור ספיגה. החפירה בחלקו הדרומי של הריבוע הופסקה בשל חשיפת עצמות אדם (לוקוס 123).
החרסים מעל לרצפה ומתחתיה (לוקוס 119) תוארכו לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ), וכללו קערה גדולה (איור 9: 1), קערות (איור 9: 2, 3), קעריות (איור 9: 4, 5), סיר בישול (איור 9: 6), קנקנית (איור 9: 7), שבר של כלי זואומורפי מעוטר בצבע לבן ופסים שחורים (איור 9: 8), ונרות (איור 9: 9, 10). כן נמצא מטבע המתוארך לתקופה הממלוכית (טבלה 1: 3), ככל הנראה חדירה מאוחרת.
 
ריבוע 3 (איורים 10, 11)
נחשף קבר ארגז מדופן באבנים (לוקוס 122; 0.95×1.80 מ') שאליו ניגשה רצפה (לוקוס 117). חלקו הפנימי של הקבר (0.3 מ' עומק השתמרות) דופן בטיח אפור; החפירה בקבר הופסקה כשנתגלו בו עצמות. בחלק המערבי של הריבוע נחשפו עצמות אדם בקבר שוחה (לוקוס 102).
על רצפה 117 נמצאו סיר בישול (איור 12: 1) המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ), מטבע אומיי (טבלה 1: 1) ומטבע עבאסי (טבלה 1: 2).
 
ריבוע 4 (איורים 13, 14)
נחשפו שני קירות (W39 ,W22), כנראה פינת חדר שנמשך ממערב לריבוע, וביניהם משטח מפולס, ככל הנראה סף פתח. רצפה עשויה עפר כתוש ניגשת אל קיר 22 מצפון.
החרסים שהתגלו מתחת לרצפה (לוקוס 116) כללו קערות (איור 12: 2–5), פכים (איור 12: 6, 7), צפחת (איור 12: 8) וכלי זואומורפי (איור 12: 9) המתוארכים ברובם לתקופה האומיית. עוד נחשפו שבר פך מעוטר בדפוס (איור 12: 10) ונר תמים (איור 12: 11) המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה.
 
ריבוע 5
בכל שטח הריבוע נחשפו עצמות אדם על גבי החול המקומי האופייני והחפירה הופסקה. כיוון הנקברים (חמישה פרטים) הוא מזרח–מערב, כמקובל בקבורה מוסלמית.
בשפכים שהצטברו מעל הקברים נמצאו שברי כלי חרס רבים המתוארכים לתקופות האסלאמית הקדומה והמאוחרת וכן מטבע מהתקופה הממלוכית (טבלה 1: 5).
 
ריבוע 6 (איור 15)
בחלקו המזרחי של הריבוע נחשפה רצפה עשויה חומרי מליטה ושברי אבן (0.1–0.2 מ' עובי) שמעליה מפולות אבנים (2 מ' גובה). בחלקים הצפוני-מערבי והמזרחי של הריבוע נחשפו עצמות אדם שכיוונן הכללי מזרח–מערב.
נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופות האסלאמית הקדומה והמאוחרת, ללא הקשר סטרטיגרפי, ומטבע עות'מאני (טבלה 1: 6).
 
נראה כי שרידי הבנייה שנחשפו שייכים למבני מגורים, אולם המרחק שבין ריבועי החפירה אינו מאפשר לקשר ביניהם. בשטחים הפנויים שבין הריבועים נפתחו תעלות בדיקה אך לא נמצאו שרידי מבנים, ונראה שהבנייה באזור הייתה דלילה.

הקברים שנחשפו על גבי החול שייכים ככל הנראה לשלבי הקבורה הראשונים ברמלה האומיית וייתכן כי הם מצביעים על תחומי העיר שנמצאה מדרום וממערב להם. התפתחותה המואצת של העיר בתקופה העבאסית (המאות הח'–הט' לסה"נ) הגבירה את הדרישה לשטחי אדמה לבנייה וזו נעשתה בשטחים ששימשו קודם לכן לקבורה. העדר ממצא אדריכלי מן התקופות המאוחרות (המאה הי"ב לסה"נ ואילך) קשור ככל הנראה ברעידות האדמה שפקדו את העיר במהלך המאה הי"א לסה"נ וגרמו להרס רב. ייתכן שאבני הבנייה נלקחו לבניית העיר החדשה.