בחודשים יוני-אוגוסט 2007 נערכה חפירת הצלה ברמלה דרום, על תוואי כביש הכניסה למצליח (כביש 4304; הרשאה מס' 5168-A; נ"צ — רי"ח 187450-84/646923-7051; רי"י 137450-84/146923-7051; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הלאומית לדרכים, נוהלה על ידי א' גורזלזני, בסיוע ק' אדרעי וא' קוזלוב (ניהול שטח), א' בכר וש' יעקב-ג'אם (מנהלה), ו' אסמן (מדידות), צ' שגיב (צילום שטח), ר' חן (גילוי מתכות), א' אקרמן (גיאומורפולוגיה), י' אלישע (בדיקות מקדימות, חישוף ופיקוח), ב' עג'מי (ייעוץ בטיחות), פ' גנדלמן (קרמיקה), א' קמייסקי (רפאות כלי חרס), י' גורין-רוזן (זכוכית), מ' שדה (ארכיאוזואולוגיה) וע' קטלב (ארכיאומלקולוגיה).
תוואי הכביש, שבו נערכו תחילה פעולות חישוף ובדיקות מקדימות, נחפר בשני אזורים: צפוני (שטח E; ר' הדוח שלהלן) על ידי רשות העתיקות ודרומי (שטח F) על ידי אוניברסיטת תל אביב (רישיונות מס' 298/2005-B ו-306/2006-B). אתר מצליח התגלה על ידי מפקח רשות העתיקות א' שמואלי במהלך סיור ונערכו בו כמה חפירות (חדשות ארכיאולוגיות 118, חדשות ארכיאולוגיות 120, חדשות ארכיאולוגיות 120; רישיון מס' 299/2005-B; הרשאות מס' 4454-A5118 ,A4725 ,A4674 ,A).
השטח מאופיין באדמת חמרה קשה עם סימני שטיפה של קרבונטים ותחמוצות ברזל, המקנות לה צבע אדום בוהק, ככל הנראה תוצאה של אגם עונתי או מגע רצוף עם מים. עבודות בתוואי הכביש פגעו בשרידי השלב המאוחר באתר ובשטח נותרו בורות ספיגה. נחפרו 28 ריבועים, שבהם הוסרה תחילה שכבת בטון של הכביש מתקופת המנדט הבריטי.
השלב הקדום (המאות הז'-הח' לסה"נ)
נחשף אזור תעשייה נרחב, הכולל כבשני יוצר רבים שמהם שרד על פי רוב רק תא הבערה. הובחנו שני טיפוסים עיקריים הנבדלים במתארם: עגול (2.2-2.0 מ' קוטר) עם עמוד מרכזי התומך ברצפת הכלים (איור 2) וסגלגל. לכבשנים מגוון גדלים (5.0-3.5 מ'), חלקם בנוי מעל בור חצוב בקרקע ומדופן בחומר, אחרים בנויים לבנים שרופות על מסד אבן (איורים 3, 4). באחד מבתי היוצר התחום בקיר אבן נחשפו שישה כבשנים מעוגלים, לא כולם נחשפו במלואם (5 מ' קוטר התחתון), הבנויים על גבי הריסות קודמיהם. נראה כי בית היוצר תפקד למשך זמן ארוך, שבמהלכו נבנו כבשנים חדשים על גבי הקודמים שיצאו מכלל שימוש. מתאי הבערה של הכבשנים שרדו דופנות חומר צרוף וקשה (15-10 ס"מ רוחב). הובחנו שכבות פסולת מניקוי הכבשנים שנערמו סביב כל כבשן. שכבות פסולת אלו נמצאו לעתים על גבי כבשן הרוס שיצא מכלל שימוש. במקום אחד הובחנה תעלת יסוד של קירות אחד הכבשנים, החודרת אל תוך שכבת הפסולת של כבשן קודם (איור 5).
במכלול הכבשנים זוהו שישה שלבים, המתוארכים על פי כלי החרס, בעיקר שפות של סירי בישול, לפרק הזמן שבין שלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית (המאות הז'-הח' לסה"נ). בפסולת כלי החרס, המאפיינת בתי יוצר הובחנו גם כלים מעוותים ופגועים.
בקרבת שניים מכבשני האזור הדרומי נמצאו כמה מטבעות וחרסים רבים, בעיקר סירי בישול, המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת. נמצאו גם חרסים מהתקופות הפרסית (כלי חרס אטיים) וההלניסטית (ידיות רודיות) ללא הקשר סטרטיגרפי.
השלב המאוחר (המאות הח'-הט' לסה"נ)
בחתכים הובחנה הרבדת חולות שהעידה על נטישת האתר לפרק זמן שלאחריו הוקמו מתקנים רבועים ומלבניים, מטויחים בטיח לבן–אפור; ייתכן כי שימשו ברכות לתעשיית פשתן (Tal O. and Taxel I. 2008. Ramla (South) – An Early Islamic Industrial Site and Remains of Previous Periods. Salvage Excanations Reports 5. Tel Aviv. Pp. 123-124; איור 6). בחלק מהמתקנים נמצאו סימני צבע וייתכן כי שימשו לצביעת בדים. בכמה מהמתקנים הובחנו שלבי הקטנה ובחלקם נמצאו שקערוריות בפינת הרצפה.
בחלקו הדרומי של השטח נחשפו קירות אבן התוחמים חדרים ונמצאו קטעים רבים של רצפות, חלקם בזיקה למתקנים המטויחים (איור 7). במקומות אחרים הובחנו קירות מאוחרים החודרים לשלבים קדומים וחותכים מתקנים, כך למשל זוהתה תעלת יסוד של קיר החותך דופן לבני בוץ של כבשן מהשלב הקדום ובמקום אחר בוטל כבשן בסדרת רצפות מהתקופה העבאסית החותמות אותו. על הרצפות נמצאו טבונים ומתקני אבן לטחינת גרעינים, חלקם פריטים ארכיטקטוניים בשימוש משני (איור 8).
בחלק המרכזי של השטח נחשפו בורות ספיגה מטיפוס המוכר היטב באזור רמלה. מתארם רבוע או מלבני, דופנותיהם עשויות אבנים קטנות וחלקם נמצא מקורה בקמרון אבן. מבורות הספיגה ומבורות אשפה שנמצאו לצדם עלתה כמות מרשימה של ממצא, הכולל כלים שלמים, מטבעות, כלי ברונזה ובקבוקוני זכוכית תמימים. הממצא תוארך בכללותו לתקופה העבאסית (איורים 11-9). ראוי לציין כי חוץ מבורות הספיגה והאשפה לא נמצאו בשטח שרידים המאוחרים למאות הח'-הט' לסה"נ, אך ייתכן ששכבות אלו הוסרו עם סלילת הכביש המנדטורי.
ממצא כלי החרס עשיר ומגוון, כפי שעולה מחפירות קודמות ברמלה ובסביבתה, וכולל סירי בישול רבים, האופייניים לשלב המעבר שבין התקופות הביזנטית והאומיית, מחבתות, מכסים וקנקנים. נמצאו כלים תמימים רבים: קערות, ספלים, כלי אנטיליה, פכים, פכיות ונרות, שבהם בלט נר נושא עיטור מגן דוד ואחר עם זיגוג ירוק. כן נמצא נר רומי שעינו הסתומה מעידה על תהליך ייצור כושל. ממצא הזכוכית עשיר אף הוא וכולל כמה בקבוקי בושם תמימים. נמצאו 39 מטבעות ממגוון תקופות, כנים, כלי ברונזה למילוי נרות שמן האופייניים לשלב המעבר, משקולות ברונזה, דלי ברונזה זעיר עם ידית, כלי איפור ומסמרים רבים. נאספו עצמות בעלי חיים רבים, המעידים על הרגלי התזונה ומצב התברואה של תושבי המקום. נמצאו גם פריטים ארכיטקטוניים רבים, הכוללים כותרות, עמודים, אבני משקולת של בית בד ולוחות שיש, רובם משולבים בבנייה משנית ומקורם ככל הנראה מאתרים קדומים שנשדדו עוד בימי קדם. הממצא הזעיר כלל חרוזי פאיינס, קרניאול ולפיס-לאזולי, שתי צלמיות זואומורפיות עשויות חרס, שברי ספל מדידה מאבן (מתקופת הבית השני), ידית עצם מגולפת, משקולות פלך מעצם מגולפת ומעוטרת ודוגמה נדירה של רפאות קדומה של כלי חרס מזוגג, ככל הנראה קערה, שחלקיה חוברו ברצועות ברונזה (איור 12).
מתוצאות החפירה ומחפירות קודמות עולה כי באתר מיוצגות שתי תקופות עיקריות. הקדומה, משלב המעבר שבין התקופות הביזנטית והאומיית, ובה עשרות כבשני בתי יוצר שהתמחו, ככל הנראה, בייצור ארבעה טיפוסים של סירי בישול. לאחר פער יישובי קצר הוקמה בתקופה העבאסית תעשייה אחרת, ייתכן לעיבוד פשתן, הכוללת בריכות מטויחות רבות העוברות שלבי צמצום והקטנה. האתר ניטש קרוב לוודאי במהלך המאות הח' או הט' לסה"נ. הממצא העשיר וחפצי היוקרה שנמצאו מעידים על פעילות מסחר ותעשייה ורמת חיים גבוהה.