שטח A. השטח (60 מ"ר; איור 1) נמצא בחזית מכלול בית הכנסת 'עץ החיים' ונחשף בו קטע חומה שכיוונו מזרח–מערב (6 מ' אורך, 3.4 מ' עובי) עם שרידי שער (3 מ' רוחב) במצב השתמרות מצוין (איור 2). חזית החומה הפונה צפונה נחשפה לגובה 4 מ', עד לעומק מפלס מי התהום בעת החפירה (210.10- מ'), מבלי שנחשף בסיסה.

החומה בנויה מאבני גזית, שבאחת מהן נמצא זיז וסיתות שוליים, ומאבנים מסותתות מבזלת שהותאמו בקפידה ולוכדו היטב בטיח קשה, בסגנון ראש-פתין לא סדיר. בחזית החומה, ממזרח לשער ומתחת למפלס רצפתו, שולבו שתי אבני כרכוב רומיות ששימשו אולי קונסולות/תומכי-קשתות לצפון או פריטים דקורטיביים בחזית החומה.
מנתונים היסטוריים, ארכיטקטוניים וקרמיים ניתן לזהות במכלול הבנייה קטע מהחומה הצפונית של המבצר הצלבני של טבריה מן המאה הי"ב לסה"נ (איור 3) שנכבש על ידי צלח א-דין ב-5.7.1187, יום אחרי קרב קרני חיטין (י' סטפנסקי, 2004, המבצר הצלבני של טבריה, קדמוניות 127, ע"מ 57-50). קטעים קצרים נוספים מצדו הדרומי של המבצר התגלו בחפירות משנות השבעים (חדשות ארכיאולוגיות סא-סב: 10-9).
במזוזת השער המערבית שולב שבר משקוף מעוטר (0.8×1.1 מ', 0.6 מ' עובי) עשוי אבן גיר שמקורו אולי במבנה ציבור גדול (בית כנסת?) מן התקופה הרומית או הביזנטית. האבן מעוטרת בתבליטים של מסגרת-תשליב ובתוכה פנל של זר ותפרחות של עלי אקנטוס(איור 4).
בשפך אדמה שבחזית השער נתגלה במהופך חלקו המרכזי של המשקוף המקורי המעוטר בזר הרקולס (0.6×0.6×0.7 מ'; איור 5). למשקוף מקבילות מבתי הכנסת בכפר נחום
(S. Loffreda, Recovering Capharnaum, Franciscan Printing Press, Jerusalem, 1993, pp. 17, 41), ח' עמודים וח' קציון (צ' אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, תל אביב, 1991, עמ' 58 [קציון] ו-135-134 [ח' עמודים]).
בשפך האדמה, ובמילוי מאוחר של השער, נמצאו פריטים קדומים נוספים, הכוללים אבן גזית מבזלת (0.45×0.45×1.40 מ') עם תבליט גס של מנורה(?) בת חמישה קנים (איור 6), אבן כותרת, שברי אבני כרכוב ואפריז, שבר אבן שיש איטלקי, וכן אבן בנייה מגיר עם תו סתתים בצורת האות V. במזוזות השער הותקנו שתי מגרעות זו מול זו, ששימשו מסילה לשבכת ברזל (Portcullis), אלמנט שכיח בשערי המבצרים הצלבניים. בחלק מאבני מזוזות השער ניתן להבחין בסיתות אבן אלכסוני, האופייני לבנייה הצלבנית, עם השימוש המשני בפריטים ארכיטקטוניים קדומים. בסיסי אומנות דלתות השער עוצבו בסגנון מעוגל למחצה, בסימטריה זה מול זה. רצפת השער עשויה מלוחות אבן, עם מדרגה לעצירת הדלתות. מתחת למדרגה, משני צדי בית השער, שרדו שתי פותות מעוגלות של בריחי הדלתות. לוחות אבני רצפת השער מסתיימים בקו אחיד מדרום לשער לכיוון פנים המבצר. בגובה מפלס רצפת השער נחשף קטע קצר (3 מ' אורך) של רצפת עפר מהודק ללא אבני ריצוף (ריצופי אבן מאוחרים, מן התקופה העות'מאנית, נתגלו באזור זה במפלסים גבוהים יותר).
עוד בתקופה הצלבנית או לאחר הכיבוש האיובי ב-1187, נסתם השער בשני שלבים, כפי שמעידים שני קירות האבן בסגנון התקופה הצלבנית-האיובית עם פוגות של טיח הבולט מעל פני האבנים, האופייני למאות הי"ב-י"ג לסה"נ, שבנייתם לרוחב השער הוציאה אותו מכלל פעולה (איור 7). לאחר סתימת השער ובמשך הזמן התמלא אזור השער בעפר ובאבנים ועליהם נבנו החל מן המאה הי"ח לסה"נ בנייני הרובע היהודי של טבריה שהתקיים עד 1948.
בחזית החומה נתגלה קיר אבנים בציר צפון–דרום הניגש אל החומה, בן שני שלבי בנייה לפחות.
מן החומר הקרמי שנאסף בבסיסו עולה, ששני שלבי הקיר, אולי קיר תמך לבור סופג, הם מן התקופה העות'מאנית. משני צדי הקיר ומתחת לבסיסו נתגלה מילוי של אבנים, אדמת סחף וסדימנטים דקי גרגר.
מזמנם של החומה והשער לא נתגלו רצפות, קירות, סימני רחוב או ריצוף הממשיך מרצפת השער צפונה. שלושה מטרים מחזית החומה ובמקביל אליה, מול ומצפון לקטע החומה שממזרח לשער, נתגלה קטע מקיר/אומנה (W505, כ-3.5 מ' אורך, 1.4 מ' רוחב) בנוי חמישה נדבכים (1.7 מ' גובה) של אבנים מסותתות וחוליות עמודי בזלת וגיר ששולבו בו לרוחבו ולאורכו. הקיר מסתיים במערב בדיוק מול קו המזוזה המזרחית של השער. במזרח הוא נקטע בחתך המזרחי של שטח החפירה. מן החומר הקרמי שנמצא ביסודותיו עולה כי הוא בן זמנם של החומה והשער, מן התקופה הצלבנית, אך תפקידו ויחסו לחומה ולשער אינם ברורים.
מצפון-מערב לקיר 505, שבעה מטרים מן השער ובמפלס גבוה ממנו נחשף בסיס רבוע של אומנה גדולה או מבנה אטום (2.4×2.6 מ'), בנוי בסגנון ראש-פתין, שלא תוארך.

מהחפירה בחזית החומה והשער מתחזקת ההנחה שהועלתה בעבר על ידי צ' רזי וא' בראון (Z. Razi and E. Braun, The Lost Crusader Castle of Tiberias, In: B.Z. Kedar [ed.], The Horns of Hattin, Jerusalem, 1992, pp. 216-227) שמסביב למבצר היה חפיר שהתמלא במי הכנרת. ייתכן שקיר 505 המקביל לחומה ובסיס המבנה הרבוע שמצפון-מערב לו היו משולבים במערכת ההגנה של המבצר ואולי במכלול הגישה לשער, שהיה באמצעות גשר עץ מתרומם לרוחב החפיר.

שטח B נמצא כ-25 מ' מדרום לשטח A. בחזית בית הכנסת של חסידי קרלין נחפר שטח קטן (2.5×3.5 מ') ונתגלה בו קטע מקיר (3.5 מ' אורך, 1.2 מ' רוחב), בציר צפון–דרום. הפן המערבי של הקיר בנוי מארבעה נדבכים של אבנים מסותתות ומעט אבני גוויל (1.35 מ' גובה). ממערב לקירנחשף קטע של רצפת טיח ואבנים וממזרחוצמוד לו, בעומק של 0.5 מ' מפני השטח, נחשף חלק מארון קבורה עשוי בזלת, רובו היה קבור מתחת לחתך המזרחי של שטח החפירה, מונח שלא באתרו ולא בשימושו המקורי. מקצהו הצפוני של הקיר יוצא קיר נוסף מערבה, שממנו נחשף קטע קצר (1 מ' אורך).

החרסים שנמצאו בשטח B הם מן התקופה העות'מאנית, ומכאן שהקירות שנתגלו שימשו במשך זמן רב. עם זאת קשה לקבוע את תאריך בנייתם, ייתכן שהקירות נבנו כבר בתקופה הממלוכית, או אף בתקופה הצלבנית.