שטח A (איור 2) נמצא על מדרון מתון המשתפל לכיוון מזרח, 15 מ' מזרחית לדרך העתיקה. נתגלה חדר (2.7 X 2.7 מ') שממנו השתמרו שלושה קירות (W1-3; כ-0.4 מ' רוחב) לגובה של נדבך אחד. הקירות נבנו משורה אחת של אבנים גדולות ומהוקצעות על גבי משטח סלע ישר ששימש כנראה רצפת החדר. בפינתו הדרומית של החדר נתגלתה ערמה של אבני מפולת. על פי כמות האבנים ניתן להניח שגובהם המקורי של הקירות היה לפחות מטר אחד. לא ניתן לתארך את המבנה אך על סמך אופי הבנייה ושברי כלי חרס אחדים שנתגלו על פני השטח וקרוב לקירות נראה שהחדר שימש שומרה בשלהי התקופה הביזנטית.

 

שטח B נמצא כ-40 מ' צפונית-מערבית לשטח A וכ-3 מ' ממערב לדרך העתיקה, על מדרונה הצפוני של הגבעה. על פני השטח בצבצו קירות ובריבוע שנחפר נתגלו יסודות של שני קירות
(W9 ,W8; רוחב 0.4
 מ'), שהשתמרו לגובה של נדבך אחד והם יוצרים פינה של חדר (איור 3). הקירות נבנו ישירות על סלע האם משורה אחת של אבנים מהוקצעות בגודל בינוני. פינת הקירות נבנתה על גבי הצטברות של אדמת לס. בצפון-מזרח ובמזרח, במרחק של 2 מ' מקיר 9, הובחנה מדרגת סלע (0.3 מ' גובה, 0.8 מ' רוחב) שעליה נבנו כנראה קירות אבן שתחמו את המבנה. נראה שקיר 9 ומדרגת הסלע המקבילה לו ממשיכים לכיוון דרום-מזרח מחוץ לשטח החפירה.

 

במרחק של כ-1.5 מ' מפינת הקירות יוצאת גדרה (W4; אורך 28 מ', רוחב כ-0.4 מ'; איור 3; בשל השתמרות גרועה ובהיותה מחוץ לשטח החפירה סומן רק התוואי שלה) הבנויה משורה אחת של אבני שדה גדולות וכיוונה דרום-מערב. במרחק של כ-5 מ' היא פונה מערבה לאורך של 23 מ' נוספים.

 

הדרך העתיקה (איור 1) מנצלת את התנאים הטופוגרפיים של השטח ויורדת בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח מראש הגבעה אל המישור. רוחבה  כ-3 מ' ומשני צדיה אבני שדה גדולות המשמשות אבני שפה. סמוך לשטח B נחפר חתך בדיקה לרוחבה של הדרך (2 X 7 מ'). מן החפירה עולה כי אבני השפה הושתתו על גבי מילוי של אדמה ואבנים קטנות וכי הדרך עצמה היתה הקרקע הטבעית שסוקלה ונתחמה.