בחודש יולי 2004 נערכה חפירת הצלה במרכז הכפר דבורייה, מדרום לבניין המועצה המקומית (הרשאה מס' 4225-A; נ"צ — רי"ח 235155-65/732955-65; רי"י 185155-65/232955-65), לאחר גילוי עתיקות במגרש המיועד לבנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון היזם, נוהלה על ידי ר' אבו ריא, בסיוע י' לבן (מנהלה), נ' גצוב (צילום שטח) וח' טחן (ציור ממצא).
בחפירות מצומצמות וסקרים שנערכו בעבר בתחומי הכפר דבורייה נחשפו שרידים מקוטעים וחרסים למן תקופת הברזל ועד התקופה העות'מאנית (מפת הר תבור [41] ומפת עין דור [45]: אתר 63; חדשות ארכיאולוגיות קג: 111).
נפתחו שני ריבועים (B ,A; איור 1) והתגלו שרידי בנייה מן התקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית ויסוד קיר, אולי מתקופת הברונזה התיכונה או מהתקופה הרומית.
ריבוע A. מעל לקרקע הבתולה, נחשפה שכבת אדמה (לוקוס 104; כ-0.5 מ' עובי) שהכילה שברי כלי חרס ובהם סיר בישול (איור 2: 4) וקנקנים (איור 2: 5–7) מן התקופה הרומית המאוחרת. בחלקו המערבי של הריבוע נחשף מצבור אבני שדה (לוקוס 111) ובו ממצא קרמי דומה שכלל שפת קדרה המתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת (איור 2: 3).
מעל ללוקוסים 104 ו-111 נחשפה רצפת גיר כתוש (לוקוס 103; כ-0.1 מ' עובי; איור 3) שהשתרעה על פני רוב שטח הריבוע. מתוך הרצפה נלקטו חרסים מן התקופה הרומיתאו הביזנטית. אל רצפה 103 חדרו בור רבוע (לוקוס 106; 1×1 מ', 0.5 מ' עומק) ויסוד של קיר בן זמננו (W1). מתוך הפרעות אלה נלקטו חרסים מן התקופה הרומית הקדומה, כגון שפת קנקן (איור 2: 2) וכן חרסים מן התקופות האומיית (המאה הח' לסה"נ) והממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ).
ריבוע B (מידות 2×3 מ'). במרכז הריבוע נחשף מצבור אבני שדה (כ-1 מ' עובי) שחתם שלוש אבני שדה גדולות (0.5×0.5×0.6 מ') שהיו מסודרות בשורה מעל אדמת סחף טבעית, כנראה חלק מקיר טרסה קדום. מעל ובתוך מצבור האבנים נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופות הברונזה התיכונה: שפת פיטס (איור 2: 1) והרומית.