מחצבה 100 נחצבה בסלע קרטון רך וזוהו בה תעלות ניתוק, דפנות חצובות, תשלילי אבני בנייה וגושי אבנים שחציבתם וניתוקם לא הושלמו. הממצא הקרמי מהמחצבה מתוארך לתקופת הברזל 2 — קנקן (איור 3:4) ולתקופה הרומית הקדומה — פך (איור 4:4) ופכית (איור 5:4).

 
הגת חצובה ולה משטח דריכה, בור שיקוע, בור איגום ויקב (מערת אחסון). משטח הדריכה רבוע ומטויח (L105; מידות 2.7 × 2.8 מ'; איור 5), חצוב לתוך המחצבה וחותך אותה. משטח הדריכה תחום ברובו בדפנות סלע חצובות (0.45 מ' גובה מרבי) ובקטע בנוי מטיח עבה (0.33 מ' אורך, 3.5 ס"מ גובה) בפינה הדרומית-מזרחית שלו. בדופן הדרומית חצובה גומחה (0.44 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה, 0.3 מ' עומק) שנועדה למִתקן קורה. הרצפה משתפלת מעט בקצה הצפוני-מזרחי. הטיח על משטח הדריכה (0.1 מ' עובי) השתמר במלואו על המשטח עצמו ובחלקו על הדפנות המזרחית והמערבית. הטיח הכיל סיד לבן ושברי קוורץ רבים צהבהבים ומרקמו קשה ומחוספס. התירוש זרם ממשטח הדריכה אל בור איגום חצוב מצפון, רבוע ומטויח (L115; מידות 1.1 × 1.2 מ', 1.3 מ' עומק; איור 6). בדופן הצפונית (בעומק 0.1 מ') נחצבה מדרגה (0.53 מ' אורך, 5 ס"מ רוחב) להקל על העלייה והירידה. בדופן המזרחית (בעומק של 0.2 מ') נחצב זיז (0.17 מ' רוחב, 0.13 מ' גובה). רצפת בור האיגום משתפלת לדרום-מערב, אל אגן שיקוע עגול (0.6 מ' קוטר, 0.22 מ' עומק). במרכז הבור נחשף תשליל של חציבה עגולה (0.26 מ' קוטר), הנתחם מצפון בשכבת טיח (3 ס"מ גובה). הטיח השתמר בשלמותו בכל שטח הבור וזהה בהרכבו לטיח של משטח הדריכה. הממצא הקרמי מהבור מתוארך לתקופת הברזל 2: קערה (איור 1:4) וסיר בישול (איור 2:4). במילוי הבור נחשפה אבן גיר גדולה, מהוקצעת ושטוחה (0.4 × 0.9 מ', 0.2 מ' עובי; איור 7), שאולי שימשה משקולת. בור שיקוע (L117; מידות 0.6 × 0.7 מ', 0.15 מ' עומק; איור 8) חצוב נחשף בפינה הצפונית-מזרחית של משטח הדריכה. מתארו רבוע, דופנותיו משופעות ובפינתו הצפונית-מערבית חצוב אגן שיקוע (0.3 מ' קוטר, 9 ס"מ עומק). צמוד ממזרח לבור השיקוע, נחשף יקב חצוב (L116; אורך 2.9 מ', רוחב 2.15 מ', גובה 1.3–1.5 מ'; איור 9), שיורדים אליו דרך פתח רבוע (1.05 × 1.20 מ', 1.25 מ' עומק). תקרת היקב, דופנותיו ורצפתו משתפלים לדרום-מזרח. הרצפה חלקה וצרה (0.96–1.34 מ' רוחב) בשל השתפלות הדפנות. הממצא הקרמי מתוארך כולו לתקופת הברזל 2 ובו קערות (איור 1:10–7), קדרה (איור 8:10), סירי בישול (איור 9:10, 10), קנקנים (איור 11:10–14), פכים (איור 15:10–18), פכית (איור 19:10) וידית קנקן עם טביעה של שני מעגלים חד-מרכזיים עם שקע במרכזם (איורים 20:10; 11).
 
פיר מלבני (L108; אורך 0.95 מ', רוחב 0.62 מ', עומק מרבי 1.13 מ') שחציבתו לא הושלמה, יורד אל פתח הפונה דרומה (0.3 מ' אורך, 0.46 מ' רוחב, 0.8 מ' עומק; איור 12). בדופן הצפונית של הפיר חצובה מדרגה (0.42 מ' רוחב, 0.48 מ' עומק) המשתפלת ממערב למזרח. ייתכן שהפיר נועד לשמש מעבר לתא קבורה. כיוון הפיר הוא ככיוון השוחות החצובות (להלן) וגודלו דומה להן. לא נמצא ממצא מתארך.
 
שוחות חצובות
נחשפו שש שוחות חצובות (L120 ,L112 ,L111 ,L109 ,L104 ,L103; איורים 13–15) נוסף על שתי השוחות שנחשפו בחפירת הבדיקה. מתארן של שמונה השוחות מלבני וציר אורכן מזרח–מערב. השוחות דומות זו לזו ולפיר 108 באורכן (1.18 מ' אורך מרבי) וברוחבן (0.75 מ' רוחב מרבי), אך שונות בעומקן (ר' טבלה 1). אין ממצא מתארך. על סמך הדמיון במידות ובמתאר לפיר 108, אפשר להניח כי השוחות נועדו לשמש פירים, אולם חציבתן לא הושלמה. על סמך הנחה זו, ולפי כמות הפירים ותפרוסתם על פני שטח קטן יחסית, ייתכן שזהו שדה קבורה. מיקומם ברחבי המחצבה מעיד כי נחצבו לאחר שהמחצבה יצאה מכלל שימוש.
 
טבלה 1. מידות השוחות
 
מס'
מס' לוקוס
אורך (מ')
רוחב (מ')
עומק (מ')
1
101
0.87
0.19–0.52
0.10–0.28
2
102
0.55–1.02
0.55
0.18–0.35
3
103
0.92
0.59–0.67
0.32–0.49
4
104
1.18
0.71–0.75
0.26–0.46
5
109
1.03–1.07
0.60–0.65
0.65–0.81
6
111
1.01
0.55
0.12–0.34
7
112
1.01
0.62
0.57–0.82
8
120
0.97
0.57–0.60
0.23–4.00
 
מתקנים חצובים
נחשפו שמונה מתקנים, מהם ארבעה מלבניים (L119 ,L114 ,L107 ,L106; טבלה 2) וארבעה סגלגלים (N ,M ,L113 ,L110; טבלה 3). המתקנים המלבניים זהים בכיוונם וציר אורכם צפון–דרום. שתי תעלות רדודות מקשרות בין מתקנים 113 ו-114. מהותם וזמן חציבתם של המתקנים אינו ברור.
 
טבלה 2. מידות המתקנים המלבניים החצובים
 
מס'
מס' לוקוס
אורך (מ')
רוחב (מ')
עומק (מ')
1
106
0.44
0.26–0.32
0.15
2
107
0.81
0.19–0.24
0.23–7.00
3
114
0.96
0.27
0.30–0.40
4
119
0.66
0.33–0.35
0.15–3.00
 
טבלה 3. מידות המתקנים המעוגלים
 
מס'
מס' לוקוס
קוטר (מ')
עומק (מ')
1
110
0.29 × 0.40
0.17–1.00
2
113
0.62×  0.70
0.49–0.62
3
M
0.14×  0.17
1.00–6.00
4
N
0.16
1.00–4.00
 
המתחם החצוב (L118; רוחב 2 מ', גובה מרבי 1 מ'; איור 16) נחשף בקצה המזרחי של שטח החפירה. שלוש דפנות תוחמות את המתקן מדרום, ממזרח וממערב. למתקן רצפת סלע ישרה (2.05 מ' אורך, 1.8 מ' רוחב). הדופן הדרומית (0.93 מ' גובה) גבוהה מיתר הדפנות וחציה המזרחי שונה מחציה המערבי: הראשון עמוק (0.22 מ' עומק) ומעוגל בראשו, ואילו השני ישר. הדפנות המזרחית (0.2 מ' אורך, 0.65 מ' גובה) והמערבית (0.87 מ' אורך, 0.34–0.60 מ' גובה) משתפלות לצפון. מהותו וזמן חציבתו של המתחם אינם ברורים.
 
השלב הקדום של הפעילות באתר מיוחס למחצבת האבן. בשלב השני, כנראה במהלך תקופת הברזל 2 בוטלה המחצבה והותקנו הגת והיקב. בשלב כלשהו נחצבה אל תוך המחצבה סדרה של פירים חצובים בסלע שחציבתם לא הושלמה, ייתכן שהם מעידים על שדה קבורה. אין לדעת מה היחס הסטרטיגרפי בין הגת לבין שדה זה ואין אפשרות לתארך את השדה בהעדר ממצא מתארך.