בחודש פברואר 2013 נערכה חפירת בדיקה ברמת ישי (הרשאה מס' 6715-A; נ"צ 215976-6028/734396-458), לקראת בניית בית מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון היזם, נוהלה על ידי ב' חנא (צילום), בסיוע י' לבן (מנהלה), ר' מישייב ומ' כהן (מדידות), ח' טחן (ציור ממצא) ופועלים מיפיע.
החפירה נערכה במדרון הצפוני-מערבי של האזור הוותיק של רמת ישי (איור 1), כ-50 מ' מדרום-מערב לשרידי בית קברות מהתקופה האסלאמית הקדומה (פורת וחנא 2010). בסקר מפת נהלל (רבן תשמ"ב, אתר 48) תועדו שרידים ארכיאולוגיים למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית. כ-150 מ' ממזרח ומצפון-מזרח לחפירה הנוכחית נערכו בעבר חפירות אחדות (איור 5:1, 7, 8) ונחשפו שרידים מן התקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית (פורת 2005; פורת 2007; אושרי 2009).
נפתחו שני ריבועים צמודים זה לזה והתגלו שישה קברי שוחה שלא נחפרו במלואם (איור 2). בחלקם השתמר המבנה החיצוני של הקבר, לדוגמה בקבר מס' 1 (2 מ' אורך השתמרות, 0.5 מ' רוחב השתמרות) ובחלקם רק כמה מאבני המבנה החיצוני, לדוגמה בקברים מס' 2, 3. בשאר הקברים לא השתמרה בנייה חיצונית. בקבר מס' 6 נמצאו עצמות אדם באתרן. הקברים נחצבו בסלע הקירטון הרך בציר מזרח–מערב.
דומה כי כיוון הקברים מעיד על קבורה מוסלמית, שבה נהוג להניח את ראש הנקבר במערב על צדו הימני, כך שהפנים תפנינה לדרום, לעבר מכה.
אדמת המילוי שכיסתה את הקברים הכילה הרבה פסולת מודרנית. שכבת אדמת דקה שהצטברה על הקברים הפרידה בינם לבין המילוי. נמצא בה בסיס קערה מזוגגת המתוארכת לתקופה העבאסית (איור 3). הממצא הקרמי דל מאוד ואפשר לראות בו חלק מממצאי חפירה קרובה (
פורת וחנא 2010) שתוארכו לתקופה העבאסית (המאות הח'–הי' לסה"נ).
לא נחשפו שרידי התיישבות אף שהשטח נמצא כ-50 מ' ממערב ליישוב מהתקופה הביזנטית. ששת הקברים שנחשפו מאפיינים קבורה מוסלמית. תיארוך הממצא לתקופה העבאסית הוא השערה, בהיעדר ממצא מתוך הקברים.
מממצאי החפירה עולה כי המדרון הצפוני-מערבי של רמת ישי שימש בית קברות של היישוב, שהשתרע על הגבעה מצפון וממזרח.
רבן א' תשמ"ב. מפת נהלל (28) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.