בחודש מרס 2005 נערכה חפירת הצלה במצפה גולני שבצפון רמת הגולן (הרשאה מס' 4404-A*; נ"צ — רי"ח 26477/79229, רי"י 21477/29229), לקראת פיתוח האתר. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מועצה אזורית גולן, נוהלה על ידי א' זינגבוים, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות ושרטוט), נ' גצוב (הנחייה), י' אלכסנדר וי' סטפנסקי (ממצא קרמי), ח' טחן (ציור חרסים) ומ' שדה (ארכיאוזואולגיה).
נפתח ריבוע חפירה אחד בראש גבעת בזלת, ונחשפה על גבי הסלע שכבת יישוב מתקופת הברזל 2. מצפון-מערב לגבעה יש כמה מעיינות, שהיוו מקור המים של היישוב. האתר נפגע ברובו בשנות הששים של המאה הכ' בעת בניית מוצב סורי; החפירה נערכה בשטח שלא נפגע. בסקר שנערך באתר בעבר לוקטה קרמיקה מתקופת הברזל ומהתקופות הביזנטית והממלוכית (מ' הרטל, 1989, צפון הגולן, הסקר הארכיאולוגי כמקור לתולדות האזור, עמ' 79).
שטח הריבוע פולס באדמה ובאבנים גדולות עד לגובה ראשו של בולדר גדול שנחשף במרכז הריבוע. על גבי השטח המפולס התגלו שרידי קירות, רצפות וטבון. בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע נחשף חלק מקיר (W1), כנראה הקיר המזרחי החיצוני של מבנה שלא נחפר. בדרום הריבוע נחשפו קיר (W4) וצמוד אליו רצפת אבנים (F1), השייכים כנראה למבנה נוסף שנמצא ברובו מדרום לריבוע. בפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע נחשפו שלוש אבנים, כנראה חלק מקיר נוסף (W3), הנמשך אל מחוץ לשטח החפירה. במרכז הריבוע, בשטח ששימש אולי כחצר קטורה, התגלתה תשתית של רצפה (לוקוס 104) ושרידים מעטים של ריצוף עשוי מלוחות אבן וביניהם אבנים קטנות. על תשתית הרצפה ושרידי הריצוף התגלו כמה שברים של כלי חרס. כן נחשף במרכז הריבוע על תשתית הרצפה טבון (לוקוס 106; איור 3), ובקרבתו נאספו עצמות צאן ובקר.
בחפירה התגלה ממצא קרמי רב, המתוארך ברובו לתקופת הברזל 2 (750-1000 לפסה"נ), והוא כולל קערות (איור 4: 4-1), סירי בישול (איור 4: 6–9) וקנקנים (איור 4: 11–17). מקצת הממצא הקרמי כולל סיר בישול מתקופת הברונזה המאוחרת (1200-1500 לפסה"נ; איור 4: 10), סיר בישול מתקופת הברזל 1 (1000-1200 לפסה"נ; איור 4: 5), קערת מורטריה מהתקופה הפרסית או מהתקופה ההלניסטית הקדומה (איור 4: 18) וכן חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית.
זמנה של שכבת היישוב שנחשפה בחפירה – תקופת הברזל 2 – והממצא הארכיאוזואולוגי שהתגלה ליד הטבון, הכולל עצמות של בעלי חיים טהורים, מלמדים אולי כי היישוב ששכן במקום היה קשור לעיר הסמוכה דן. דן שיגשגה בתקופה זו, כנראה בעקבות הקמת המרכז המנהלי של ממלכת ישראל בצפון הארץ. על סמך הממצא הקרמי נראה כי בגבעה שכן יישוב החל מתקופת הברזל 1 ואולי אף מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופה הפרסית, ולאחר הפסקה התחדש היישוב בתקופות הרומית והביזנטית, אולי בזיקה לעיר בניאס.