הסקר נערך ברצועה שאורכה כ-80 מ' ורוחבה 5-3 מ'. עבודות הפיתוח והצמחייה הגבוהה הקשו על ביצוע סקר פרהיסטורי מקובל. משום כך התבצע הסקר בשילוב של שתי שיטות: (א) שיטה סלקטיבית לאיסוף חומר מדגמי בלבד שישקף את תפזורת הממצא לאורך הרצועה; (ב) סימון אקראי של ריבועים בני מטר מרובע אחד ואיסוף כל הממצא על פני הריבוע. בשיטה הראשונה חולקה רצועת הסקר לארבע רצועות משנה מצפון לדרום (20 מ' אורך כל אחת), ובשיטה השנייה סומנו שני ריבועי בדיקה ברצועה הדרומית ונאסף מהם כל ממצא הצור. בסך הכל נאספו כ-2,000 פריטי צור. צפיפות פריטי הצור ברצועות המרכזיות גבוהה מאוד, הגיעה לכ-150 פריטים למטר מרובע והיא מאפיינת אזורי סיתות. ברצועות שנסקרו בשולי השטח הנבדק היתה צפיפות פריטי הצור 75-50 פריטים למטר מרובע.

 

מכלול פריטי הצור כלל גרעינים, להבים ולהבונים, פסולת תעשייה וכלים. בהערכה ראשונית של המכלול נראה שהתעשייה הייתה מיועדת להפקת להבים ולהבונים, שמהם הוכנו הכלים. מבין הכלים בולטת קבוצת הכלים המיקרוליתיים (להבונים צרים בעלי גב וקטימות), מגרדים וכלי קידוח כמו מרצעים. כן נמצאו מעט כלים דו-פניים, בעיקר גרזנים. במכלול ניתן להבחין בשתי מסורות תעשייה נפרדות: מסורת קדומה, הכוללת להבונים וכלים מיקרוליתיים (גיאומטריים),  השייכת לתרבויות הכבארית והכבארית-גיאומטרית (13,000-15,0000 שנים לפני זמננו). המסורת המאוחרת מתאפיינת בכלים דו-פניים ולהבים רחבים יותר ושייכת לתרבות הניאוליתית הקדם-קרמית א' (10,000 שנים לפני זמננו).

 

סקרים קודמים מעידים כי באזור המגע שבין מישור החוף לבין המדרונות המערביים של אזור ההר בשפלה הצפונית, שלאורכו נמשך כביש חוצה ישראל, התקיימה בשלהי התקופה הפריהיסטורית (בתקופות האפיפליאוליתית עד הכלקוליתית) התיישבות צפופה. האזור שגובהו היום 100-80 מ' מעל פני הים והוא עשיר במקורות מים קבועים וקרוב לעמקים פוריים, היה נוח להתיישבות, בפרט בתקופות פרהיסטוריות, משום שלא היה צפוי לסכנת הצפה בשל תנודות קווי החוף בפלייסטוקן ובראשית ההולוקן. שני אתרי התמחות נוספים מן התקופות הניאוליתית הקדם-קרמית א' והכבארית נתגלו בעבר באזור שער אפרים (Tel Aviv 25). שני האתרים כמו אתרים בני התקופה שנתגלו באזור מודיעין, באזור קולה (שטח אש 203), ובאזור צור נתן (מפת סקר כפר סבא [77], בהכנה), מצטרפים לרצף אתרי התמחות באזור.