המערה (A; איור 1) נחצבה בסלע קרטון רך ויש בה חדר קבורה כמעט רבוע (2.3 × 2.5 מ'), שדופנותיו טויחו בשל איכותו הירודה של הסלע. הטיח (כ-4 מ"מ עובי) אפרפר עם גריסי חרס, חצץ וסיד. בתקרת המערה טויחו רק המקומות שבהם התפורר הסלע.
פתח המערה (0.5 מ' רוחב, 0.4 מ' עובי, 0.65 מ' גובה) בקיר הדרומי ותקרתו קמורה. ממנו הובילו מדרגות חצובות, שלא נשתמרו, לחדר הקבורה. צמוד לפתח בתקרת חדר הקבורה נתגלה חור בסלע, כנראה חלק ממנגנון הסגירה. ייתכן שעל הפתח סגרה דלת הנעה על צירה.
בקירות החדר, למעט הקיר המערבי, נחצבו כוכי קבורה. בדופן הדרומית נחצבו שני כוכים (2.5 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה). לכוך המזרחי בדופן זו (כוך 2) שני מפלסים. המפלס התחתון דמוי שוקת ומכוסה בלוחות אבן ששניים מהם השתמרו (0.7 מ' רוחב, 0.5 מ' אורך, 0.15 מ' עובי בממוצע).
בדופן המזרחית נחצבו שלושה כוכים (2 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה בממוצע). כוך 3 הוא כוך בן שני מפלסים בדומה לכוך 2 ונמצא בו לוח אבן אחד אשר כיסה את שוקת הקבורה. בדופן הצפונית נחצבו שני כוכים (1.5 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה בממוצע). 
הכוכים נחתמו בלוחות אבן (0.5 × 0.5 מ') שבצדם הפנימי נחצבו שוליים שהתאימו לגודל הפתחים (איור 2). הרווח שבין לוח האבן לפתח הכוך טויח, שרידי טיח נותרו סביב פתח כוך 7.
פתחם של הכוכים הדו-מפלסיים (מס' 2, 3) נאטם וטויח כולו, כחלק מטיוח המערה. ייתכן שהסיבה לכך הייתה ניסיון להסוות כוכים אלה שנטמנו בהם ראשי המשפחה או אנשים חשובים אחרים.
בדופן הדרומית, מעל כוך 2 נחרתה בטיח כתובת ביוונית בכתב קורסיבי, בת ארבע שורות, המשייכת את הקבורה במקום למשפחת קירוס:
                         אוגייניה
                         ואתוקניה
                         (בנות) של קירוס
                         של קירו
הדופן המזרחית של המערה נפגעה כנראה עוד בתקופה קדומה, במהלך חציבת מערת קבורה נוספת (B; איור 1). הפרצה נאטמה באבני גזית שנמצאו סמוך, לא באתרן. מערה B כללה כנראה חדר מלבני (1.7 × 2.4 מ') אשר לא נשתמר עקב פגיעת הדחפור. הכניסה לחדר היתה מדרום והפתח נאטם באבן שנמצאה באתרה (איורים 3, 4).

 

לא נמצא ממצא מתארך אך נראה שעל פי שיטת הקבורה במערה ובמערות קבורה סמוכות ידועות (ר' חדשות ארכיאולוגיות 111: 86-85) יש לתארכה לשלהי תקופת הבית השני.