שכבה III. בכל שטח החפירה נחשפו דפנות סלע אנכיות חצובות באורכים ובעומקים שונים (לוקוסים 104, 105, 107, 109, 113; 3-1 מ' אורך, 1.2-0.2 מ' עומק; איורים 1–4). חלק מהחציבות היה חשוף וחלקן מכוסה באדמת סחף שמעורבים בה מעט חרסים מהתקופה הרומית, ובהם שבר קנקן(איור 5: 1). חציבות אלה הן חלק ממחצבה לאבני בנייה שפעלה באזור.

 
שכבה II (איור 4). בקרבת חציבות 107 ו-109 התגלה קבר ארגז חצוב בסלע בציר צפון-דרום (לוקוס 106; 0.45-0.30×1.80 מ', 0.5 מ' עומק). במרחק של 3 מ' ממערב לקבר נחשף בור עגול חצוב, המתרחב כלפי מטה (לוקוס 115; 0.73 מ' קוטר עליון, 0.85 מ' קוטר תחתון, 0.35 מ' עומק). הקבר והבור חצובים בשטח המחצבה ולכן הם מאוחרים לה.
 
שכבה I. במרחק של 13 מ' ממזרח לחציבה 104 נחשפו שרידי מבנה המושתת על שרידי המחצבה, ובו שני חדרים (המזרחי — לוקוס 110, המערבי — לוקוס 112; איור 6). קירות המבנה (0.70-0.65 מ' רוחב; 1.3-0.4 מ' גובה השתמרות) נבנו בבנייה יבשה מאבני גיר רך מהוקצעות בינוניות וקטנות. הפן הפנימי של הקירות מטויח בטיח לבן שנמרח על שכבת תשתית אפורה עשויה מאפר סיד ומעט קש; בכמה מקומות הובחנו שתי שכבות טיח, המוקדמת בצבע כחול כהה והמאוחרת בצבע לבן. רצפת המבנה השתמרה היטב, והיא עשויה משכבה דקה של בטון מוחלק המונחת על תשתית בטון מעורב באבנים קטנות (7 ס"מ עובי). בקיר שמפריד בין שני החדרים נקבע פתח (W18 ,W11; רוחב 0.88 מ'), שלו סף עשוי בטון מוחלק. נראה כי בקיר המזרחי של חדר 110 (W15) היה קבוע פתח נוסף, שהוליך לחדר שלא השתמר. בפינה הצפונית-מערבית של חדר 110, מתחת לרצפה, התגלה מתקן רבוע (לוקוס 124; 1.90×1.95 מ', 0.5 מ' עומק), שנבנה באבני גיר מהוקצעות בינוניות וקטנות. הפן הפנימי של המתקןמטויח בטיח לבן. בתחתית המתקן הצטבר טרוורטיןמעל שכבת חול. אל המתקן מוליכה ממערב תעלה (0.45 מ' רוחב). נראה שהמתקן שימש כבור ספיגה. מעל רצפת חדר 112 התגלתה כמות רבה של אפר שרפה, כנראה משרפתן של קורות העץ ששימשו בתקרה. כן התגלו מעל רצפה זו ממצאים שונים מסוף התקופה העות'מאנית, ובהםראש תנור בישול, מנעול, מגל, מוט ברזל לנעילת הדלת ושברים של צלחת מצוירת. במזרחו של הקיר הצפוני של חדר 112
(W10) הותקנה גומחה (0.30×0.65 מ', 0.8 מ' גובה מהרצפה). גומחה נוספת הותקנה בקיר הדרומי של החדר  (W18; מידות 0.38×2.00 מ', 0.65 מ' גובה מהרצפה); בשלב מאוחר הוצרה הגומחה בכחצי מטר. באמצע הקיר הצפוני של חדר 112 נקבע פתח (1 מ' רוחב), המוליך אל חצר. בחצר השתמר קטע קטן של רצפה (לוקוס 121; 1.0×3.5 מ'), עשויה בדומה לרצפת המבנה. על הרצפה בצדה המערבי נחשף מתקן (0.65×0.80 מ'), שנבנה באבני גיר בינוניות וקטנות והשתמר לגובה מרבי של שני נדבכים. בחלקו העליון של המתקן התגלה שבר של חותם לחם מקרמיקה (איור 5: 2). אפשר ששני החדרים שנחשפו הם חלק ממערכת חדרים מסביב לחצר פנימית.
במרחק של כ-200 מ' ממערב לשרידי המבנה נחשפה פינה של מבנה נוסף, המושתת על הסלע (איור 7). המשכו של המבנה נהרס בעת סלילת כביש. הקירות (W20 – רוחב 0.75 מ'; W21 – רוחב 0.65 מ') נבנו מפן פנימי של אבנים מהוקצעות מגיר רך בגודל בינוני וקטן, ומפן חיצוני של אבנים מסותתות מגיר קשה בגודל בינוני. הפן הפנימי של הקירות מטויח בטיח-סיד לבן. הקירות השתמרו לגובה 0.6 מ'. הרצפה במבנה (לוקוס 119) עשויה בטון, בדומה למבנה המזרחי, והיא ניגשת אל קירות 20 ו-21.