בחודש ינואר 2003 נערכה חפירת הצלה בחלק הצפוני-מזרחי של כרם א-ראס (הרשאה מס' 3820-A; נ"צ — רי"ח 231675/739490; רי"י 181675/239490, לקראת בנייה פרטית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון א' איאד בעל השטח, נוהלה על ידי י' אלכסנדר (מדידות וצילום), בסיוע א' בלשוב וא' ברין (שרטוט) וח' טחן (ציור כלי חרס).
נחשפו מעט שרידים ארכיאולוגיים ללא קירות. החפירה נערכה בתנאי מזג אויר קשים, האתר הוצף ונמנעה הבנה ברורה של השרידים. זאת ועוד, חתכי בדיקה שנחפרו באתר לפני החפירה גרמו נזק לשטח. על פי החרסים יש לתארך את השרידים המועטים לסוף תקופת הברזל (המאה הו' לפסה"נ?); התקופה אינה מוכרת מחפירות אחרות באתר.
נחפר ריבוע אחד עד סלע האם שלא היה מפולס (1.3 מ' עומק מרבי). השרידים המעטים כללו קטע רצפת אריחי אבן (לוקוסים 940, 942, 946) ומתאר עגול למחצה של מתקן עשוי לבני בוץ (לוקוס 947, כ-2.5 מ' קוטר חיצוני) שנבנה על סלע האם. על פי החרסים שנמצאו על הרצפה ייתכן שיש לתארך את השרידים לסוף תקופת הברזל 2ג, ככל הנראה המאה הו' לפסה"נ (שכבה VIII?). השרידים הארכיאולוגיים המועטים עשויים להעיד על התיישבות אקראית באתר בסוף תקופת הברזל 2ג. שכבות של התיישבות אינטנסיבית מתקופת הברזל 2א-ב (שכבות IX ,X) שנחשפו בשטחים G ו-W מצביעות על כך שהאתר נהרס וננטש לקראת סוף המאה הח' לפסה"נ. כיוון שהנתונים מהשטח מועטים יהיה זה לא זהיר לראות בכמה חרסים מתקופת הברזל IIג(?) הוכחה להתחדשות מוגבלת של היישוב.