בחורף 1991 נחשף על קרקעית הים באתר כפר סמיר, 15 מ' מקו החוף בעומק 0.5 מ', קטע ריצוף עשוי מאבני גוויל קטנות (7-5 ס"מ) שהונחו על הקרקעית החרסיתית. על הריצוף התגלה שבר קערה דמוית עציץ עשויה מעץ (כ-0.2 מ' קוטר שפה, כ-0.16 מ' קוטר בסיס, כ-0.22 מ' גובה; איור 1). מהקערה שרדו קטע מהבסיס השטוח, קטע דופן ישרה, נטויה מעט וקטע שפה (איור 2). בחלק העליון של הדופן נמצאה ידית שצורתה בליטה מוארכת (כ-8 ס"מ אורך, כ-2 ס"מ רוחב) ניצבת לשפת הכלי ובה נקב רוחבי צר (כ-5 מ"מ קוטר). כמה שנים קודם לכן התגלתה קערה שלמה עשויה מעץ חרוב כ-300 מ' דרומה (ר' חדשות  ארכיאולוגיות צז: 90).
בחורף 1994 נחשף על קרקעית הים, בעומק 2.3 מ', כ-65 מ' ממערב לקטע הריצוף, בור שנחפר בחרסית (0.9 מ' קוטר, 0.55 מ' עומק). חפירת בדיקה שנערכה בבור העלתה חרסית אפורה רכה ובה קטעי מקלעת (איור 3), ענפי עצים ועשרות חרצני זיתים רוויי מים. שלושת חלקי המקלעת העשויים מענפים דקים (5-3 מ"מ קוטר) הם כנראה חלקי כלי שהתפרק. אחד מקטעי המקלעת מעוגל (איור 4: A) ונראה כחלק מתחתית הכלי; שני קטעים נוספים (איור 4: C ,B) הם כנראה חלקי דופנותיו. הקליעה נעשתה בשיטת זוגות מתחלפים צולבים. הדורים הישרים יוצאים ממרכז תחתית הכלי בניצב לשפתו ומקבילים זה לזה. התכים כורכים לסירוגין שני דורים ומצטלבים ביניהם לאחר כל מעבר (איור 5). בכמה מקומות כורכים התכים שלושה דורים, או דור אחד. בדרך כלל עשויים הדורים מענף אחד אולם בכמה מקומות עשויים הדורים מזוגות ענפים דקים צמודים זה לזה. נראה כי המקלעת היא שריד של כלי קיבול, סל או עקל (יותר מ-0.3 מ' קוטר) ששימש בתהליך הפקת שמן מזיתים. המקלעת תוארכה באמצעות פחמן 14 ל-4730-5000 שנים לפסה"נ; תאריך מכויל; דגימה 4689 RT).
כמה עשרות מטרים דרומית לבור נחשף מיתקן להפקת שמן זית ובו גפת שהכילה אלפי חרצני זיתים מרוסקים (ר' חדשות ארכיאולוגיות ק: 27). מתאריך המקלעת שהתקבל ומתאריכי פחמן 14 של חרצני הזיתים, נראה כי ניתן לייחס את הממצאים למחצית הראשונה של האלף החמישי לפסה"נ – התקופה הניאוליתית הקרמית, תרבות ואדי רבה.