מערות הקבורה מתקופת הברונזה הקדומה

בשוליים הנמוכים ביותר של המדרון המזרחי של הרכס תוארכו חמש מערות לשלבים האחרונים של תקופת הברונזה הקדומה 1; אפשר שהשימוש במערה אחת המשיך בתחילת תקופת הברונזה הקדומה 2. המערות נפגעו קשה מעבודות בנייה מודרניות, וכן מעבודות הדחפורים לפני החפירה. השרידים מצביעים על חללים גליליים או דמויי פעמון שנחצבו בתוך סלע האם הפריך. המערות הכילו קבורות רבות, בדרך כלל קבורות משנה (איור 1). נראה כי השימוש בכל אחד מן הקברים נמשך לאורך זמן ותוכנם מייצג טווח כרונולוגי ארוך. חפצי המנחה כללו כלי חרס קטנים רבים (קערות וקנקניות), חרוזים מאבן, צדפים ועצם, ראש אלה מאבן, כלי נחושת קטנים, פגיון מנחושת(?) וכלי צור.

חלק מעצמות השלדים בשלוש מערות נשאו סימני חריכה ואחרים היו שרופים לגמרי. מערה אחת היתה בשימוש בתקופת הברונזה הביניימית.

 

קברים מתקופת הברונזה הבייניימית

יותר מ-50 חללים מתקופה זו, שנמצאו מעט גבוה יותר על מדרון הכורכר, היו במצבי השתמרות מגוונים – חללים שלמים וכאלה שכמעט לא שרדו. קברים אלה כללו שני טיפוסים: חלל גדול דמוי פעמון עם פיר אנכי סמוך (2–3 דוגמאות) וחדרים קטנים גליליים או אליפטיים בעלי כיפה; הכניסה לאחדים היתה מפיר גלילי אנכי סמוך (איור 2). שרידי העצמות במצב השתמרות גרוע יותר מאלה של בית הקברות מתקופת הברונזה הקדומה. הובחנו 4-1 קבורות ראשוניות. מנחות הקבורה כללו כלי חרס, לעתים קנקנים בינוניים וכן פגיונות נחושת.

 

קברים מתקופת הברונזה התיכונה

בקבר אחד מהטיפוס הקטן ביותר נמצאו שתי חרפושיות קטנות המתוארכות לראשית השושלת הי"ב. קבר נוסף יוחס לתקופה זו על סמך ראשי רומח עם פותה שנמצאו בו.

 

ממצאים מאוחרים

כמה חללים נוספים העידו על פעילות בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה. הממצאים כללו נר מתכת בעל עיטור מורכב ובמצב השתמרות טוב וקערה גלילית קטנה בעלת שלוש רגליים וכן כמויות קטנות של חרסים שהיו פזורים במילויי השכבה.

לאחר סיום החפירה נמצאה בשפכי הדחפורים ליד בית הקברות העתיק ידית של קנקן ועליה חרותה כתובת באותיות יווניות המתוארכת ל-154-155 לפנה"ס. ההתיישבות המודרנית באתר מיוצגת ביסודות עמוקים של בתים שהיו שייכים למושבה הגרמנית שרונה מן המאות הי"ט–הכ'. שפכים בבורות ותעלות רבות יוחסו למבנים מאוחרים עוד יותר.