המקדש הרומי והכנסייה – שטחים 67.3 ו-77.1

בשטחים 67.3 ו-77.1, מדרום לדקומנוס, נתגלו בעונות קודמות מקדש רומי שנוסד במחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ ומעליו כנסייה שהוקמה בסוף המאה הה' או בראשית המאה הו' לסה"נ. שרידי מבנים נוספים נתגלו בכמה מריבועי החפירה והם משלב ביניים, לאחר שהמקדש נעזב באמצע המאה הד' וקודם להקמת הכנסייה כמאה שנים מאוחר יותר.
העבודה בעונה זו התמקדה בשלושה תת-שטחים: במזרח, במערב ובצפון (איור 2). בכל תת-שטח נפתחו ריבועים אחדים במטרה לברר שאלות סטרטיגרפיות שעלו במהלך העונות הקודמות ולהוסיף פרטים חדשים הקשורים בטמנוס, בשלב הביניים ובכנסייה. בחלק המזרחי (67.3 מזרח), מדרום לאפסיס הדרומי בכנסייה, נפתחו שלושה ריבועים וחצי. מטרת החפירה בשטח זה הייתה כפולה: הגדרת הקיר המזרחי הסוגר את המכלולים שנתגלו מדרום לכנסייה וחשיפת שרידים נוספים השייכים לשלב הביניים ולמפלס הטמנוס. התברר שהקיר התוחם את החלל הצמוד מדרום לסטיו הדרומי בכנסייה נמשך מזרחה, הרבה מעבר לאזור שנחפר ולקו המשוער שסגר את הכנסייה. מצפון ומדרום לקיר הבנוי אבני שדה נתגלו כמה שכבות של מפלסי טיח משופעים, מתחת למפלס רצפת הכנסייה – מפלסי עבודה של בנאי הכנסייה שכמותם נתגלו בעונות קודמות, אלא שאלו איכותיות ומסיביות יותר בהשוואה לראשונים. באחד הריבועים נתגלתה ערמה של אבני גיר רכות ומסותתות הקשורות כנראה בייצור סיד בקרבת מקום. ייתכן שמפלסי הטיח המתייחסים לתוואי הקירות קשורים בייצור סיד, מרכיב חשוב בבנייה העתיקה. בפועל שימשה השכבה העליונה גם תשתית לרצפת החדרים שמדרום לכנסייה.
שרידי בנייה משלב הביניים נתגלו בריבוע הדרומי-מערבי, שם נחשף נדבך אחד של קיר הבנוי אבני גיר רכות, מושתת על יסוד גוויל. צמוד לו ממזרח השתמר בחלקו טבון ששולב כנראה ברצפת הטיח ששרידיה נשתמרו בצדו הדרומי-מזרחי של הריבוע. במילוי שנחפר סביב רצפת הטיח והטבון נתגלה חפץ זעיר עשוי זכוכית כחולה המעוטר במנורה, ששימש כנראה שיבוץ לטבעת. שרידי הבנייה ובעיקר הקיר שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב ממשיכים את קווי הבנייה משלב הביניים שנתגלו בעונות הקודמות, בריבועים הצפוניים והמערביים.
בחלק המערבי (67.3 מערב) נחפר ריבוע אחד, הורדו מחיצות והחפירה נמשכה בשני ריבועים נוספים מן העונות קודמות. בשטח, ממערב לנרתקס של הכנסייה, בפינה הדרומית-מערבית של האטריום, התגלו ארבעה שלבי בנייה (איור 3). לשלב הראשון שייך קטע קטן מתשתית מפלס הטמנוס, מורכבת כמו במקומות אחרים מטיח לבן מעורב בעפר אדמדם שהונח הישר על סלע האם או על מילוי עפר אדמדם עשיר בחרסים.
מפלס הטמנוס נחתך בידי קיר בנוי משני נדבכי גזית בשימוש משני שכיוונו דרום-מזרח–צפון-מערב. קטע קטן מקיר זה, השייך לשלב הבנייה השני, נתגלה בעונה הקודמת מתחת לקיר התוחם את הנרתקס ממערב. עתה, לאחר שהקיר נחשף בשלמותו מתברר שמבחינה סטרטיגרפית הוא שייך לשלב הבינים שזוהה בחלקיו האחרים של הטמנוס. הקיר חותך בבירור את רצפת הטמנוס ויצא מכלל שימוש כשבנו את הכנסייה; הסטילובט המזרחי של האטריום חותך אותו ממערב, וממזרח נבנה מעליו הקיר המערבי של הנרתקס. החרסים שנמצאו בתעלת היסוד של הקיר אינם אינדקטיביים דיים בכדי לקבוע במדויק את מועד הקמת הקיר, אך ברור שהוא נבנה בשלב מאוחר עוד בזמן הטמנוס, או לאחר שהמקדש והטמנוס חדלו לשמש לפולחן פעיל.
שלב הבנייה השלישי קשור בכנסייה. בעונה זו הוגדרה במלואה הפינה הדרומית-מזרחית של האטריום. מזוזה מטויחת, חוליית עמוד בודדת ומפתן עשוי מכמה לוחות אבן שנתגלו באתרם שייכים לפתח בין החדרים שמדרום לכנסייה ולפינת האטריום.
בשלב הרביעי והאחרון, המתוארך לתקופה האומיית, נבנתה בפינת האטריום של הכנסייה רצפת אבן התחומה מצפון ומדרום בקירות הנמשכים בציר מזרח–מערב. הקיר הצפוני עבה במיוחד. הוא נבנה במרחק מה מהקיר משלב הביניים שנחשף במלואו בעונה זו. ברווח שבין שני הקירות נמצא מילוי אדמה ואבנים במגוון גדלים, בהם שבר של פדסטל. הקיר שמדרום לריצוף האבן חוסם בבנייתו את פתח המעבר בין הפינה הדרומית-מזרחית של האטריום לחדרים שמדרום לכנסייה. מדרום נחשף עוד בעונות קודמות חדר נוסף שלו רצפת טיח; חדר זה וחדר רצפת האבן הסמוך שייכים למכלול אחד שהוקם בתקופה האומיית. רצפת האבן והקירות התוחמים אותה בנויים אבני גזית, חלקן שבורות, כולן בשימוש משני. בבירור היחס הארכיטקטוני והסטרטיגרפי שבין הכנסייה, רצפת האבן והקירות התוחמים אותה עולה בבירור שהם מאוחרים לכנסייה, שאת קירותיה פירקו לשם הבנייה האחרת. רצפת טיח הונחה בתקופה העבאסית על גבי מפלס האבן והיא משקפת שלב בנייה נוסף בחדר זה, קודם שיצא מכלל שימוש. 
החפירה בחלק הצפוני נערכה בשני מוקדים. מוקד אחד סמוך לרצפת הטיח שנתגלתה בעונות קודמות בקדמת האפסיס. במהלך העונה נחשף קטע נוסף מרצפת הטיח הנמשך למערב, מעבר לקיר הבנוי אבנים בשימוש משני, המפריד בין הפרסיבטריום לאולם התווך. בבדיקת היחס שבין הקיר לרצפות הטיח שמשני צדיו התברר שהוא חותך אותן, ומכאן שזוהי תוספת מאוחרת לכנסייה או לאחר שזו יצאה מכלל שימוש. במוקד השני, מצפון לצד הצפוני-מזרחי של הכנסייה ועד לדקומנוס נפתח ריבוע חפירה והורדו כמה מחיצות. סמוך לאזור זה נתגלו בעונות הקודמות שרידים מפתח הכניסה מהדקומנוס אל רחבת המקדש וקטעים מריצוף הטמנוס. בשלב השני נבנתה, כנראה במאה הד' לסה"נ, שורה של חנויות שחסמה את פתח הכניסה אל הטמנוס וביטלה את הגישה הישירה מהדקומנוס אל רחבת המקדש. בשלב השלישי הוקמה הכנסייה מדרום ובמרחק מה משורת החנויות, כך שאלו התקיימו בד בבד במרוצת התקופה הביזנטית (לפרסום ראשוני על המקדש והכנסייה שנבנתה מעליו ר' Weiss 2010).
שרידים משלושת שלבי הבנייה נתגלו באזור החפירה בעונה זו. בשטח הנתון בין הקיר התוחם את החנויות מדרום לקיר הצפוני של הכנסייה נתגלה קטע נוסף מתשתית רצפת הטמנוס (איור 4). משלב הביניים נחשפה ברובה חנות הנוספת על אלו שנתגלו בעונות הקודמות. קירות החנות ממערב, מדרום וממזרח השתמרו לרוב לגובה נדבך אחד או שניים ורצפתה עשויה טיח חלק. שתי אבנים, אולי סף, נשתמרו מהקיר הצפוני של החנות, שנבנה לצד הדקומנוס. אלו מונחות בחלקן על קיר הטמנוס וברור שבבניית הקיר הצפוני של החנות בוטל קיר הטמנוס והוסב לשמש יסוד לקיר החדש. הקיר הדרומי של החנות שנתגלה בעונה זו ממשיך את תוואי הקיר התוחם את שורת החנויות מדרום, וכמו בעונות הקודמות, התברר שגם הקטע החדש חותך את תשתית רצפת הטמנוס. העדויות שנתגלו בדרום החנות ובצפונה במהלך העונה מחזקות את המסקנה ששורת החנויות מאוחרת לטמנוס ובבנייתה בוטלה הכניסה מהדקומנוס אל רחבת המקדש.
במהלך העונה נחשף הקצה המזרחי של הקיר התוחם את הסטרה הצפונית בכנסייה. הפן החיצוני של הקיר (1.27 מ' גובה) מתעגל, בהתאמה לתוואי האפסיס שבקצה הסטרה הצפונית, והוא מחופה בשתיים או שלוש שכבות טיח אפרפר. בפועל הקיר משמש יסוד עמוק שנבנה בחלק זה של הכנסייה. ברווח שנותר בין הקיר הצפוני של הכנסייה לקיר התוחם את החנויות מדרום נקבע מילוי אדמה שהונח בגובה אחד עם מפלס הפסיפסים בסטווים שלאורך הדקומנוס. דומה שמפלס זה שימש כעין חלל פתוח, אולי סמטה בין מכלולי הבנייה בחלק זה של העיר. במפלס העליון של החפירה באזור זה נתגלתה שכבה עשירה בממצאים מגוונים הקשורים בריהוט הפנים של הכנסייה; נתגלו כמה שיבוצי ברונזה, ובעיקר כמויות גדולות של שברי שיש, חלקם מעובדים בתבליט ומעוטרים בדגמים מגוונים; אלו קשורים ללא ספק בריהוט הפנים של הכנסייה – כותרות, שברי עמודים, סורגים וחלקי מזבח. ריכוז פריטי השיש באזור זה קשור בבור סיד סמוך שנתגלה בעונות הקודמות. הממצא החומרי שנתגלה בשכבה זו מתוארך בעיקרו לתקופה האומיית ומעיד ששוד הכנסייה והריסתה התרחשו בתקופה זו. 
 
בתי מגורים – שטח 68.2
מטרת החפירה בעונה זו הייתה חשיפת המשכו של הקרדו המזרחי בכיוון דרום והמבנים הצמודים לו ממזרח וממערב, כדי לעמוד על אופי הבנייה לאורך ציר זה, ועל היקפה במזרח. לחפירה באזור זה חשיבות מרובה, היא עשויה להוסיף נתונים חשובים על גבולותיה של ציפורי ועל התפתחותה של העיר לאורך המאות הראשונות לספירה. לשם כך סומנו שישה ריבועים כ-40 מ' מדרום לשטח שנחפר בעונות הקודמות.
בשני הריבועים המזרחיים נתגלה קטע נוסף של הקרדו המזרחי (כ-4.85 מ' אורך; איור 5). הרחוב, שקצהו הצפוני נחשף בעונות קודמות, הוא חלק ממערך הרחובות שנבנה בציפורי בסוף המאה הא' או בראשית המאה הב' לסה"נ. קטע הרחוב החדש מרוצף לוחות אבן במגוון גדלים והוא משופע קלות דרומה. בנקודות שבהן סלע האם גבוה הוא סותת והוחלק לגובה אחד עם מפלס הרחוב. בכמה נקודות נמצאו תיקוני טיח במקומן של אבנים חסרות שנשחקו או נעקרו עם הזמן. תעלת מים מטויחת נבנתה צמוד לקרדו, ממערב. לתעלה שיפוע קל לדרום ומכסים אותה לוחות אבן הגבוהים מעט ממפלס הרחוב. מעל לרחוב נתגלתה מפולת עבה ובה אבני בניין רבות והיא חתומה בחלקה במפלס טיח המשופע למזרח. החומר שנתגלה בתוך המפולת מתוארך לשלהי התקופה הביזנטית ומעיד שבתקופה זו לערך יצא תוואי הקרדו, לפחות חלק זה, מכלל שימוש. 
ממערב לרחוב נתגלו שרידי מבנים צמודים זה לזה, או אולי בניין אחד בן כמה חדרים שהוקם בתקופה הרומית, עם ייסודו של הקרדו המזרחי (איור 6). צמוד לקרדו ממערב נחפר חדר רבוע (4.5 × 4.5 מ') שרצפתו עשויה מאבנים פוליגונליות באיכות גבוהה. מדרום וממערב נחשפו בחלקם חדרים נוספים, בהם שני חללים צרים ששימשו אולי חדרי שרות. בפינה הדרומית-מערבית של החדר הדרומי נתגלה באתרו סיר בישול תמים מהתקופה הרומית הקדומה. רצפות החדרים עשויות טיח, לעתים באיכות גבוהה, אך השתמרותן חלקית בלבד. קירות החדרים בנויים במעורב מאבני שדה ומאבנים מסותתות בחלקן והשתמרו לרוב לגובה של נדבך אחד או שנים. על אחד הקירות נשתמר באתרו קטע טיח, ונראה לפיכך שהקירות, לפחות בחלקם, כוסו בטיח גס.
החדרים שנחשפו המשיכו לשמש ברצף עד שלהי התקופה הביזנטית. בשלב מסוים, כנראה בראשית התקופה הביזנטית, הוכנסו בכמה מהם שינויים הניכרים בהגבהת רצפות ובהוספת תעלת מים הנמשכת ממזרח למערב, לרוחב החדר הדרומי. לוחות אבן גדולים מכסים את התעלה ומעליה הונחה רצפת טיח חדשה שנחשפה ברוב שטח החדר. מפולות ובהן אבנים במגוון גדלים כיסו בחלקן שניים מהחדרים. החומר הקרמי שנמצא חתום בתוך המפולות מתוארך לשלהי התקופה הביזנטית ומעיד שהמבנים יצאו מכלל שימוש בתקופה זו לערך.
רצפות טיח אחדות נתגלו מתחת לפני השטח, חותמות את שרידי המבנים, הקרדו המזרחי והמפולות. הרצפות שנשתמרו בחלקן, ללא קירות, שייכות לשלב הבנייה השלישי שזוהה בשטח 68.2, שהוקם מעל לשרידים הקדומים מבלי להתייחס אליהם, ושיש לתארכו כנראה לתקופה הביזנטית המאוחרת, או אולי מעט מאוחר יותר; העניין ייבדק עם הרחבת החפירה בעונות הבאות.
 
78.2 – בניין מונומנטלי מהתקופה הרומית
בשטח שמצפון לדקומנוס התגלה בעונות קודמות מבנה מונומנטלי משלהי המאה הא' או ראשית הב' לסה"נ ובו שני אגפים עיקריים שהתעורר ספק לגבי השתייכותם למכלול אחד. במזרח שטח החפירה נתגלתה בחלקה חצר גדולה מרוצפת אבן וצמוד לה, ממערב, סטיו ובו רצפת טיח. ממערב, בשטח הנפרס מהסטיו ועד לפינה הדרומית-מערבית של הבניין, סמוך להצטלבות הקרדו והדקומנוס, נמצא מכלול נוסף ובו כמה חדרים, חלקם מעוטרים בפסיפסים.
החפירה נערכה בשני מוקדים נפרדים: אחד לאורך הדופן המערבית של הבניין הרומי, צמוד לקרדו, ושני במזרח, ממזרח לחצר. בחפירה במערב הבניין נפתחו כארבעה בורות חפירה חדשים והורדו מחיצות רבות, כך שהשטח נפתח בשלמותו. התמונה העולה מאזור זה של החפירה משנה לחלוטין חלק ממסקנותינו בעונות הקודמות. נחשפו מבנים מהתקופה הרומית, אחד קדום, משלהי המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ ושני מאוחר, אך עדיין בתקופה הרומית. מצד אחד הבניין החדש עוטף וקובר ביסודותיו חלקים מהמבנה הקדום ומצד שני משלב חלקים אחדים ממנו במכלול החדש, כמו החדרים עם הפסיפסים שבפינה הדרומית-מערבית של הבניין הקדום.
נתגלו שלושה שלבי בנייה עיקריים. השרידים הקדומים שייכים לבניין הרומי הקדום שנתגלה בעונות קודמות. בעונה זו נחשף בחלקו קיר מערבי של בניין (כ-10 מ' אורך) המושתת על סלע אם. צמוד לו בור מים שהיה מקורה בקמרון חביתי, הנמשך בציר צפון–דרום. במרחק של 6 מ' צפונה נתגלה קצה של בור מים נוסף, בנוי בציר מזרח–מערב, בניצב לתוואי המשוער של הקיר המערבי של הבניין שלא נתגלה עדיין, בשלב זה של החפירה. קירותיהם של שני הבורות כוסו בכמה שכבות של טיח אפור ועבה.
כ-2 מ' ממערב לקיר הבניין ובמקביל לתוואי הקרדו נתגלה קיר גזית הנמשך בקטעים אחדים (20 מ' אורך ויותר). בצדו הצפוני נתגלה סף באתרו וצמוד לו ממערב נמצא מתקן עשוי אבן גיר קשה המשוקע בקרקע. קטע נוסף מקיר זה נתגלה מדרום, לצד החדרים עם הפסיפסים וסמוך לדקומנוס. תוואי קיר זה שימש בשני שלבי הבנייה הרומיים ועל כן קשה להעריך במדויק את צורתו בשלב הראשון. הפתח שבו מתקן האבן בקצהו הצפוני של הקיר רומז לשורה של חנויות שנבנתה לאורך הקרדו וצמוד לבניין. חיזוק לכך נמצא אולי גם בכמה מפלסי טיח שנתגלו ברווח שבין קיר זה וקו הסטילובט התוחם את הקרדו ממזרח; אלו קשורים כנראה במדרכה שנמשכה בחזית החנויות בצד זה של הרחוב.
ניתוח ממצאי החפירה בחלק המערבי של הבניין הקדום מורה בבירור שהחדרים עם הפסיפסים שימשו בשני המבנים הרומיים, אם כי רצפות הפסיפס נוספו רק עם הקמת הבניין המאוחר. שברי פרסקו רבים בדגמים גיאומטריים וצמחיים, שנתגלו במילויים המכסים את הבניין הקדום ובתעלות היסוד של הבניין המאוחר, מעידים שהבניין הרומי הקדום היה מעוטר בעושר רב.
קיר מונומנטלי (14 מ' אורך, 1.4 מ' רוחב; איור 7) נתגלה ממערב לקיר התוחם את הבניין הרומי הקדום. הקיר בנוי אבני גזית מסותתות היטב המונחות בפן האחד בראשים ובפן השני בפתינים. שיטת בנייה זו זהה לזו של קיר שנתגלה בעבר בצד הצפוני של הבניין. שני הקירות הניצבים זה לזה תוחמים את הבניין מצפון וממערב, והמשכם, שייחשף בעונות הבאות, יוצר את הפינה הצפונית-מערבית של הבניין. ניתוח שרידי הקיר המערבי שנחשף בעונה זו מורה בבירור שבהקמת הבניין החדש ביטלו הן את הקיר התוחם את הבניין הרומי הקדום ממערב הן את בורות המים שנחשפו צמוד לו.
עצמת השרידים בשטח, מרכיבי הבנייה, רוחב הבניין – 35 מ', כמאה רגל רומיות, וממצאים נוספים שנלקטו בשטח, מורים שהקירות המונומנטליים שייכים לבניין רומי. אליהם נוספים גם היסודות העמוקים שנחשפו בעונות קודמות, אף שבעונה האחרונה עדיין לא נמצא החיבור בינם לקירות המעטפת המונומנטליים. מכל מקום, יסודות אלו דומים ברוחבם לקירות המונומנטליים ומקבילים לקיר הצפוני שנזכר לעיל, כך שמתחזקת ההשערה שכולם שייכים לשלב בנייה אחד, עדיין בתקופה הרומית. במקום להרוס לגמרי את הבניין הקדום, סימנו הבנאים את קווי הבנייה החדשים, חפרו תעלות יסוד במקומות הנדרשים והסירו את המפלסים הקדומים, ואילו חלקי הבניין האחרים שלא עמדו בדרכם, נקברו ביסודותיו של המבנה המאוחר.
ממזרח לקיר המונומנטלי לא נתגלו עדיין שרידים השייכים לבניין הרומי המאוחר. לעומת זאת, ממערב לו התמונה מעט יותר ברורה. קיר חזית החנויות מהשלב הקדום ממשיך לשמש גם בתקופה זו, אך נראה כי בשלב זה הוא תוחם מסדרון כניסה מאורך (כ-2.1 מ' רוחב) שנמשך לאורך החזית המערבית של הבניין. בתוואי הקיר שולב סף פתח, אולי כניסה צדדית לבניין המאוחר, וסמוך לו נתגלו קטעים מהרצפות שנסמכו לקיר משני צדיו (איור 7). הרצפה ממערב עשויה טיח גס ובקטע שנשתמר ממזרח נמצאו שתי רצפות זו מעל זו: העליונה עשויה טיח חלק ובאיכות גבוהה, ומתחתיה מבצבצת בשוליה הצפוניים רצפת פסיפס לבנה. דומה שהרצפה המערבית משקפת את תוואי המדרכה ואילו הרצפה המזרחית את מפלס המסדרון שנמשך לאורך החזית המערבית של הבניין. אם אכן כך, מעניין לציין שגובה מפלס הפסיפס שנתגלה בעונה זו בתוואי המסדרון זהה למפלס רצפות הפסיפס בחדרים שבפינה הדרומית-מערבית של הבניין שלפי הבנתנו כרגע, נוספו עם הקמת הבניין הרומי המאוחר.
שלב הבנייה השלישי שייך לתקופה הביזנטית, אם כי קשה בשלב זה של החפירה לקבוע במדויק את תאריכו. בשלב הזה הונח ריצוף אבן (כ-7 מ' רוחב), הנמשך מהקרדו עד הקיר המערבי של הבניין הרומי המאוחר, במפלס גבוה יותר על תוואי המדרכה ומסדרון הכניסה. בחזית הריצוף, לצד הקרדו, משולב סף פתח שתפקידו אינו ברור. ייתכן שאבן הסף שולבה בסתמיות בריצוף, אך ייתכן גם שזוהי מבואה סגורה עם פתח לצד הקרדו, שנוספה בשלב כלשהו בחזית הבניין הרומי המאוחר שהמשיך לתפקד גם בתקופה הביזנטית.
במזרח נפתח ריבוע אחד מורחב (7 × 4 מ') במטרה לחשוף חלקים נוספים מהמבנה הרומי הקדום ואת תעלות השוד והיסודות העמוקים שזוהו סמוך לו בעונות קודמות. בחלק הדרומי של הריבוע נתגלה קטע נוסף ממפלס החצר של הבניין הרומי הקדום. לרוב נשתמרה כאן רק תשתית הרצפה העשויה טיח ולצדה לוחות אבן אחדים מאבן גיר קשה (איור 8).
בצפון נתגלתה תעלת שוד ובה כמה מפלסי טיח מאוחרים המתוארכים למן התקופה הביזנטית עד האומיית. בתעלות השוד נמצאו כמה לוחות אבן גיר קשה (כ-1×1 מ' כ"א) הדבוקים עדיין לתשתית הטיח המקורית שלהם (כ-0.4 מ' עובי לוח האבן והתשתית). שברים נוספים, קטנים יותר נלקטו במפלסים הגבוהים של ריבוע החפירה. שניים מהלוחות נתגלו הפוכים, אחד ניצב, כך שברור שאלו והשברים האחרים קשורים בשוד של לוחות אבן שנאספו במקום אחר ונעזבו כאן.
מפלסי טיח ותעלות שוד שנחשפו בחלקי הבניין, בעונה זו כמו בקודמותיה, מלמדים שהבניין הרומי המאוחר יצא מכל שימוש בשלהי התקופה הביזנטית ובמאות שלאחר מכן התקיימה בתחומו פעילות בנייה אחרת, שאופייה בשלב זה של החפירה אינו ברור דיו.
 
ממצאי החפירה בעונה זו הם נדבך נוסף בעבודה המאומצת של משלחת ציפורי המבקשת בשנים האחרונות לברר סוגיות מבניות וסטרטיגרפיות הנוגעות בכמה מהבניינים החשובים שנחשפו לאורך ציר הדקומנוס, במטרה לקדם את פרסומם הסופי של הממצאים החשובים הללו. התמונה היישובית הנחשפת עם הזמן מרתקת וחשובה ומספקת מידע הנוגע לבניינה ולהתפתחותה של העיר במרוצת הזמנים.