הגת נחצבה במשטח סלע משופע מצפון לדרום. מרכיביה הם משטח דריכה ושני בורות איגום המחוברים למשטח בתעלות צרות (איור 3). משטח הדריכה (L102; מידות 3.0–3.5×3.5 מ') נחצב בקפידה; חלקו נהרס כתוצאה מתהליכי בלייה ומעץ שגדל בקרבת מקום. בור האיגום המערבי רבוע (L103; מידות 1×1 מ', 0.95 מ' עומק), ובתחתיתו התגלו שרידי טיח בגוון אפרפר. בור האיגום המזרחי מלבני ופינותיו מעוגלות (L104; מידות 1.1×1.8 מ'). בעומק כ-0.4 מ' מתחת לשפת בור האיגום 104 נחצב מעין מדף סלע (0.25 מ' רוחב מרבי). קרקעית בור איגום זה נהרסה בעת חציבת בור מים בתוכו (להלן). הממצא הקרמי מחפירת הגת דל, והוא כולל שברי גוף של קנקנים מצולעים ושפת פך (איור 4: 1), שהתגלתה על משטח הדריכה והיא מתוארכת לתקופה הביזנטית.

בור המים (2.6 מ' רוחב, 3 מ' עומק), שנחצב בקפידה בתוך בור איגום 104, הוא בור דמוי פעמון, שמתארו אינו סדור. לבור פתח סגלגל ופיר אנכי (1.2 מ' עומק). הצד הדרומי של דופן הבור מעוגל ואילו הצד הצפוני מזווה. הבור טוייח בטיח אפרפר, שמעורבים בו שבבי פחם וחרסים גרוסים. הוא נתגלה מלא באדמת סחף, ובתחתיתו (L110) נתגלו חרסים אחדים מהתקופה הביזנטית, ובהם שפת סיר (איור 4: 2), שפת קנקן (איור 4: 3) ושלוש שפות של פכים (איור 4: 4–6).
 
אפשר שהגת שנחשפה בחפירה קשורה לבית החווה שנתגלה בקרבת מקום, וכי היא הייתה חלק מהעורף החקלאי שלו. חציבת בור המים מאוחרת לגת. אפשר שהחרסים שהתגלו בבור המים  מתארכים את זמן פעילות הגת, וכי חציבת הבור נעשתה בשלהי התקופה הביזנטית או מאוחר לה.