בחודשים מרס–אפריל 2010 נערכה חפירת הצלה קטנה במגרש פרטי לבנייה במרכז כפר כנא (הרשאה מס' 5877-A; נ"צ 2325/7386), לאחר שהתגלו שרידים עתיקים בחפירת תעלות בדיקה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ק' קובלו-פארן (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), י' נמיצ'ניצר (מדידות וסרטוט), א' שפירו (GPS), א' ירושביץ (פריטי צור; ר' נספח), ל' זייגר (ציור פריטי צור) וח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס ואבן).
בכפר כנא נערכו חפירות רבות מאז שנת 1990, בעיקר במגרשים פרטיים ברחבי הכפר, ובהן נחשפו שרידי יישוב למן התקופה הניאוליתית ועד לתקופה הממלוכית (אלכסנדר 2009; פייג 2009; אלכסנדר 2011; אלכסנדר 2012; אלכסנדר 2013 [א]; אלכסנדר 2013 [ב]). סמוך למעיין הכפר התגלו שרידי יישוב נרחב מתקופת הברונזה הקדומה ומתחת להם שרידי יישוב קדום יותר מראשית התקופה הכלקוליתית (איור 1:1–3; קובלו-פארן 2013). חשיבות מיוחדת יש לחשיפתו של קיר ביצור מתקופת הברונזה הקדומה 1א' (איור 4:1; ה' סמיטליין, מידע בעל פה). החפירה הנוכחית מרוחקת 150 מ' מצפון-מזרח לקיר הביצור. נחפר ריבוע אחד (4.5 × 5.5 מ') לעומק של 0.3–1.0 מ' בחצר של מבנה מודרני(איור 2), שבה נערכו פעילויות מקומיות רבות, לרבות שרפה מתמשכת של עצים להפיכתם לפחמים. נחשפו מתקנים חצובים (שכבה II) ומשטח פעילות (שכבה I), המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 1א'.
שכבה I. ברוב שטח הריבוע נחשף הישר מתחת לשכבת פני השטח משטח של אבנים קטנות צפופות וחרסים (L902; איורים 3, 4). בחלק הדרומי של הריבוע התגלו אבנים בינוניות אחדות, ואפשר שאלה הן שרידי בנייה דלים, אולי של מתקנים. בהתחשב בקרבת השרידים העתיקים למפלס החצר, יש להניח כי מתקנים אלה פולסו וההריסות שלהם שולבו במשטח האבנים. בין אבני המשטח התגלו שברי כלי חרס ופריטי צור רבים, ובהם להבים כנעניים (ר' נספח). שברי כלי החרס כוללים שתי קערות ממורקות אפור (GBW; איור 1:5, 2); פערורים ששפתם פשוטה או מעובה (איור 3:5–6), שלחלקם חריתות מתחת לשפה וחלקם חופו באדום; פערורים שלהם שפה מעובה ומרובעת (איור 7:5, 8), ולחלקם עיטור חריתה מתחת לשפה (איור 8:5); פיטסים ששפתם נוטה החוצה (איור 9:5–12); בסיס קנקן הנושא עיטור צבוע אדום (איור 13:5); וידית מדף מחופה אדום שבמרכזה חור (איור 14:5). עוד התגלתה בין אבני המשטח קערת בזלת ששפתה נוטה חוצה (איור 15:5).
שכבה II. הישר מתחת לשרידי שכבה I התגלו כמה מתקנים חצובים בסלע (L909–L907 ,L903; איורים 6, 7). מתקן 903 הוא שקע מעוגל (0.4 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק), שדופן בחלקו באבנים קטנות וחרסים, לרבות שבר של פערור (איור 1:10). מתקן 907 (איור 8) כולל שקע מעוגל גדול (0.8 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק) וסמוך אליו שקע מעוגל קטן יותר אך עמוק יותר (0.3–0.4 מ' קוטר, 0.53 מ' עומק), שדופן בשברים גדולים של קנקן (איור 3:10). משני צדי השקע הגדול נחצבו שני שקעים קטנים נוספים (0.17 מ' קוטר כל אחד). מתקן 908 הוא שקע מעוגל (0.30–0.34 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק), שנחצב בקו ישר עם מתקן 907; אפשר להניח שכל המתקנים בשכבה II קשורים לאותו שימוש. אפשר שמתקן 907 הוא טיפוס קדום של מתקן לסחיטת זיתים, הכולל אגן כתישה ובור איגום. מידות מתקן 908 עומקו — השני מבין מתקני השכבה — מלמדים אולי כי גם הוא שימש בור איגום להפרדת המים מהשמן. חציבה 909 לא נחפרה עד תום, ואפשר שזוהי מערה (0.5 מ' עומק; איור 9). נמצא בה פערור (איור 2:10).
ממצא כלי החרס בשכבה II כולל קערות ממורקות אפור (לא צוירו), שני פערורים (איור 1:10, 2) וקנקן שרק מעט נותר מחיפויו האדום (איור 3:10).
בחפירה התגלו מתקנים חקלאיים חצובים במדרון גבעה ממזרח למעיין בכפר כנא. הממצא הקרמי שעלה משכבות I ו-II מתוארך לתקופת הברונזה הקדומה 1א'. עם זאת, שבר של רגל מגלוסקמת חרס מן התקופה הכלקוליתית (איור 4:10) שנתגלה בחפירה מלמד כי בסביבה הקרובה נמצאת מערת קבורה מתקופה זו שטרם התגלתה. ממצא הצור כולל להבים כנעניים, ששימשו לקציר וכן למשימות רבות אחרות בחיי היום-יום.
תוצאות החפירה מצטרפות לנתונים שנאספו עד כה על היישוב המבוצר מתקופת הברונזה הקדומה 1א' בכפר כנא, שהשתרע כנראה על פני שטח של כ-200 דונם. גרעין היישוב נבנה סביב מעיין הכפר והתרחב למזרח, למערב ולדרום. מיקום שטח החפירה במדרון גבעה הצופה אל המעיין, אל ערוץ נחל ואל שרידי היישוב המבוצר מתקופת הברונזה הקדומה 1א' משמעותי לחקירת אזורי פעילות לעיבוד תוצרת חקלאית מחוץ לחומת העיר, ובעיקר לייצור שמן זית. מערת קבורה (איור 5:1) שנחשפה במרחק של כ-100 מ' ממזרח לשטח החפירה מלמדת כי קברים בני התקופה נמצאים במערות חצובות במעלה המדרון.