החפירה נערכה בצפון מתחם שנלר, סמוך לרחוב ירמיהו, ונחשף בה בור מים קטן דמוי פעמון (1.6–1.9 מ' קוטר, 1.2 מ' קוטר הפתח; איורים 1, 2). הבור נחצב בסלע גיר קשה וטויח בטיח הידראולי בצבע אפור-לבנבן. דופנו הצפונית נפגעה מכלי מכני כבד. בבור התגלה מילוי אחיד (1.2 מ' עובי) של אדמה בצבע חום-אדמדם, שמעורבים בה אבנים גדולות ובינוניות, שברי כלי חרס, שבר חרוז וטבעת עצם. שברי כלי החרס ממילוי הבור מתוארכים לתקופות האיובית והממלוכית (המאה הי"ב–המאה הט"ו לסה"נ), ובהם קערות (איור 1:3), אגנים (איור 2:3), קנקנים (איור 3:3–6), פכים (איור 7:3–10), שחלקם מעוטרים בחריתה, וזרבוביות פכים (איור 11:3, 12).
בחפירות שנערכו במתחם בעבר התגלו מערות קבורה אחדות מהתקופה הרומית (קלונר תשס"ג:98). על פי מקורות היסטוריים (גורדון תשס"ח: 75–76), טרם הקמת בית יתומים נוצרי בשנות השישים של המאה הי"ט לסה"נ, היו במקום חורבות רבות ובורות מים. בתחילת בניית בית היתומים אף שופץ אחד המבנים החרבים. עם בנייה מאוחרת – מימי המנדט הבריטי ועד לשנת 2008 שכן במקום בסיס צבאי – נעלמו שרידי המבנה. אפשר ששברי כלי החרס מהתקופות האיובית והממלוכית שהתגלו בחפירה מלמדים על זמנם של החורבות ובורות המים שהיו במקום.

 


 

גורדון ג' תשס"ח. מתחנת מיסיון לשכונה, התפתחות מתחם 'בית היתומים הסורי' של שנלר בירושלים בשלהי העידן העות'מאני. קתדרה 73:128–100.
 
קלונר ע' תשס"ב. סקר ירושלים: האזור הצפוני-מזרחי (סקר ארכיאולוגי של ישראל).ירושלים.