בחודש מרס 2003 נערכה חפירת הצלה בחלק המזרחי של כרם א-ראס (הרשאה מס'
3839-A; נ"צ — רי"ח 23163/73943; רי"י 18163/23943), לקראת בנייה פרטית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון בעל השטח פ' ספורי, נוהלה על ידי י' אלכסנדר, בסיוע ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), י' יעקבי וא' דדוש (מנהלה), א' בלשוב וא' ברין (שרטוט) וח' טחן (ציור כלי חרס).
למרות שטח החפירה המצומצם (24 מ"ר) נחשף רצף סטרטיגרפי עם שרידים אדריכליים מתקופת הברזל 2ב (שכבה IX) ומהתקופות ההלניסטית (שכבות V ,VI) והביזנטית (שכבה I; איור 1). שכבת פני השטח הוסרה בתחילת החפירה באמצעות כלי מכני (0.2–0.5 מ' עומק) עד להופעה הראשונה של קירות.
שכבה IX. החפירה הגיעה לסלע האם בשני שטחים קטנים (6 מ"ר, 1.4 מ' עומק מפני השטח). פני הסלע פולסו בשכבת עפר כבוש (0.3 מ' עומק) שיחד עם אבנים קטנות יצרו רצפת אבנים בשטח קטן (לוקוסים 963, 964). על הרצפה נמצאו חרסים שתוארכו לשלהי תקופת הברזל. לא התגלו קירות מתקופה זו, ככל הנראה בשל שטח החפירה המצומצם. אופי הרצפה מעיד שהייתה אולי שייכת לבניין.
שכבות V ,VI. השרידים האדריכליים העיקריים היו משני שלבים של התקופה ההלניסטית. הישר על הסלע נבנה בשלב הקדום קיר אבן (W144b; גובה 0.8 מ'; שכבה VI) שחתך בחלקו שכבה מתקופת הברזל. עם הקיר נמצא בסיס עמוד עגול לא שגרתי או פודיום (W142b) שהיה עשוי מאבני שדה גסות וגדולות (איור 2) ושימש ככל הנראה בסיס עמוד אף שמיקומו סמוך לקיר 142b אינו מאשש זאת. נראה שהשימוש במבנה נמשך בתקופות מאוחרות. קיר W141b נוסף בשלב שני. מפלס היסוד שלו היה גבוה מזה של קיר 144b שאיתו הוא יצר פינה. שכבות שרפה עבות (כ-0.5 מ' עובי) מצביעות בבירור על חורבן היישוב משלב זה. רובדי השרפה הנמוכים (לוקוסים 961, 962) היו של אדמת אפר אפורה ודקה ואילו העליונים (לוקוסים 959, 960) היו עשויים מאדמה חומה-שחורה כהה. שתי השכבות כללו כמויות ניכרות של חרסים המתוארכים לתקופה ההלניסטית. ניתוח הממצא הקרמי יאפשר לקבוע אם אלה היו שתי שכבות חורבן נפרדות.
שכבות III ,IV. ראוי לציין שכמעט לא נמצאה קרמיקה הניתנת לתיארוך לתקופה הרומית. נראה על כן ששטח זה ננטש לאחר חורבן בשרפה, בניגוד ברור לכלל הממצאים באתר שעל פיהם היה בו יישוב נרחב מאוד בתקופה הרומית.
שכבה I. לתקופה זו ניתן לתארך כמה אבני נארי מסותתות היטב (איור 3). קיר 141a הוגבה במישרין מעל קיר 141b ונבנה קיר חדש (W140); שניהם ניגשים לקיר ההלניסטי 144b שעליו הונח נדבך נוסף של אבני נארי (W144a). ייתכן שקיר W143 נבנה אף הוא בתקופה זו. קירות אלה שחלקם מתייחד בשימוש באבני נארי, שויכו לאבן שהונחה בקפדנות (לוקוס 956) ולרצפת עפר כבוש (לוקוס 955). נראה שהפודיום 142b שנבנה בתקופה ההלניסטית, היה עדיין בשימוש ויש כמה עדויות לתעלה רדודה מדופנת אבנים בקיר 144a. החרסים משכבה זו מתוארכים לתקופה הביזנטית.
בחפירה המצומצמת בשטח N נחשפו שכבות אדריכליות ניכרות מהתקופות ההלניסטית והביזנטית. עניין מיוחד הוא העדר שכבה הניתנת לתיארוך לתקופה הרומית.
אף שהעדויות מרוב שטחי החפירה באתר מראות שתוכניות הבניינים מהתקופה הרומית עקבו אחר תוכנית הכפר היסודית של התושבים ההלניסטיים הקודמים, חסרונם של קירות מהתקופה הרומית מראה שלא תמיד היה כך.