קטע 1

הקטע נמצא במדרון דרומי ובשל גודלו חולק לשני שטחים, שטח A במזרח ושטח B במערב.
בשטח A נחשפו שרידי מחצבה, טרסות ומתקנים.
המחצבה (L107; נצ"מ 198911/644706; 25 ×65 מ'; איור 2) משתרעת בכיוון מזרח–מערב בסלעי גיר. מדרום וממזרח למחצבה נמצא ריכוז ערמות (17×50 מ'; כ-2 מ' גובה) של אבני נארי (0.4×0.5 מ' בממוצע) שכיוונו מזרח–מערב. כ-50 מ' ממערב למחצבה התגלו שתי מחצבות דומות, אך קטנות יותר. נראה שהשטח נחצב באינטנסיביות להפקת אבנים, כנראה לתעשיית הסיד. בסקר מקדים תועדו כבשני סיד כקילומטר אחד ממערב לשטח החפירה.
כ-30 מ' ממזרח למחצבה 107 נבדקו שרידי שני קירות שדה, קיר (W111; אורך 35 מ', רוחב 0.6 מ', גובה 0.4 מ'; איור 3) בנוי מאבני נארי גדולות ובינוניות המונחות על הסלע, שהשתמר לגובה חמישה נדבכים ושכיוונו צפון–דרום, ובניצב לו קיר דומה (W112; אורך 4 מ', רוחב 0.6 מ', גובה 0.75 מ'), שהשתמר לגובה עשרה נדבכים.
במזרח השטח נתגלו חמישה מתקנים עגולים בנויים מאבני גוויל קטנות שיועדו כנראה לאגירת תוצרת חקלאית, מהם נבדקו שלושה (טבלה 1).
 
טבלה 1. מתקנים עגולים
מתקן
נ''צ
קוטר חיצוני/פנימי
עומק
ממצא
115
198840/644687
0.4/1.2 מ'
0.1 מ'
חלק קטן של מחצלת
116
198836/644686
0.5/0.8 מ'
0.25 מ'
 _____
117
198853/644690
0.5/0.9 מ'
5 ס"מ
שני חרסים לא מזוהים
 
השטח חולק ל-20 תת-שטחים שבהם נאספו מפני השטח יותר מ-5200 פריטי צור. עיון בשכיחות מרכיבי מאסף הצור (טבלה 2) מראה שהוא מורכב ברובו מגושי צור טבעיים או שברי צור שהתפצלו שלא בידי אדם. שכיחותם הגבוהה נבעה מהעובדה שמקור חומרי הגלם נמצא במקום וחלקו הגדול חשוף בין שכבות הגיר, הקירטון והנארי. עם זאת, מיון המאסף הצביע על ניצול חלק מחומר הגלם בידי אדם, במיוחד הצור מתצורת מישש, אם כי לא בשיטתיות. ייתכן שההחלטה על ניצול סוג זה של צור הייתה מקומית ואינה מצביעה על ניצולו לצורכי יומיום באתרי היישוב. הגרעינים מעטים; יותר מ-95% הם גרעיני נתזים והיתר הם גרעיני להבונים. התפלגות דומה נצפתה במרכיבי הפסולת – הנתזים שכיחים לעומת הלהבים והלהבונים שנוכחותם מועטה. טכנולוגיית הסיתות אינה מתוכננת ועיקרה הפקת נתזים רחבים משטחי נקישה מנוגדים אחדים (איור 1:4, 2). התוצרים שימשו בעיקר להכנת כלי נתזים; היחס בין כלי נתזים לכלי להבים (1:15) מחזק טענה זו.
 
טבלה 2. התפלגות מאסף הצור
פריט
מס'
%
נתזים
544
10.3
להבים/להבונים
47
0.9
גרעינים
24
0.5
פסולת גרעין
6
0.1
פסולת אחרת
2
 
שבבים
588
11.1
גושים
4048
76.7
כלים
18
0.3
 סה"כ
5277
99.9
 
הכלים מתחלקים בין נתזים משובררים (9; איור 1:5, 2), שקערוריות ומשוננים (6; איור 3:5), מרצעים (2), ולהב אחד משוברר בשברור לא אחיד (איור 4:5). לא נתגלו כלי 'מאובן מנחה' המאפשרים זיהוי תקופתי. אולם, גילוים של כמה פריטים המוגדרים פריטי פסולת דו-פנית (איור 3:4) וקרבת אזור האיסוף לאתרי התמחות בייצור כלים דו-פניים המתוארכים לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' (חדשות ארכיאולוגיות 113: 102–104; חדשות ארכיאולוגיות 117), מתארך את תקופת סיתות צור במקום לתקופה זו.
 
בשטח B נחפרו שלוש שומרות, קיר שדה וערימת סיקול.
השומרות בנויות מעגלים של אבנים מהוקצעות בינוניות–גדולות, שהשתמרו לגובה נדבך אחד–שניים (טבלה 3). שומרה 102 נבנתה על מילוי אדמה חומה ואבני גוויל קטנות, ושומרות 100 ו-104 נִבנו על סלע מפולס. בסלע שמתחת לשומרה 100 נחשפה מדרגה חצובה (איור 1:6) וייתכן ששימשקודם מחצבה. על הסלע ובתוך שטח שומרה 100 רוכזו אבני שדה לערמת סיקול (0.9 מ' גובה). מצפון לשומרה 104 חצוב ספלול עגול (0.55 מ' קוטר).
 
טבלה 3. שומרות
שומרה
נ''צ
קוטר חיצוני/פנימי
גובה
מידות האבנים
100
198620/644690
4.5/6.0 מ'
0.65 מ'
0.6×1.0 מ'
102
198647/644663
2.5/4.0 מ'
0.66 מ'
0.7×1.1 מ'
104
198681/644686
כ-3.8 מ'
נדבך אחד
0.5×0.8 מ'
 
הקיר (W105; כ-4 מ' אורך לפחות, 1 מ' רוחב; איור 2:6) בנוי שתי שורות של אבנים מסותתות (0.3×0.5 מ' בממוצע) מכוסות באבני גוויל בינוניות וקטנות ושימש חלק מקיר תוחם של חלקה חקלאית. ערמת הסיקול (L106; נ''צ 198685/644709; 7 מ' קוטר, 1.4 מ' גובה; איור 2:6) בנויה אבני גוויל בינוניות וקטנות ומכסה בחלקה את קיר 105, ומכאן שהיא מאוחרת לו.
 
קטע 2
נחפר ריבוע אחד ונחשף קטע מקיר טרסה (W114; איור 3:6) שכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח, בנוי שורה של אבני גוויל גדולות (0.5×1.2 מ' בממוצע) המונחות על הסלע.
 
הממצא הקרמי כלל רק שברי קנקן שהתגלה בקטע 1 ושפת קערה שהתגלתה בקטע 2, המתוארכים שניהם לתקופה הרומית אך אין בהם כדי לתארך את השרידים.