שטח A. נחשפה גת משוכללת (כ-9 × 10 מ'; איורים 3, 4), תחומה ממערב ומדרום בקירות דו-פניים (W11 ,W10; כ-0.8 מ' רוחב), הבנויים משתי שורות של אבני קרטון מהוקצעות וביניהן מילוי של אבנים קטנות ובוץ, ומצפון וממזרח — בקירות הרוסים למחצה (W19 ,W18). לגת משטח דריכה (L117) שבמרכזו היה בורג, בור איגום (L116), בור שיקוע (L113) שבמרכזו שקעים לאיסוף הפסולת, וכן שני תאי תסיסה (L115 ,L112).

הממצא הקרמי מהגת, שרובו כלים מקומיים, מתוארך לתקופה הביזנטית. הכלים נמצאו ברובם בבורות האיגום והשיקוע, וסביר שנזרקו כפסולת לאחר שהגת יצאה משימוש. עם זאת, אפשר שחלק מהחרסים נסחפו פנימה במשך השנים, כשהגת הייתה נטושה. בממצא קערות מטיפוס LRC (איור 1:5, 2), קערות מקומיות (איור 3:5–6), קדרה (איור 7:5), פכיות (איור 8:5, 9), כלי בישול (איור 1:6, 2), קנקני שק (איור 3:6–5), קנקן עזה (איור 6:6), פך מסננת (איור 7:6), פכים (איור 8:6–10) ונרות מטיפוס סנדל (איור 11:6, 12).
צמוד לגת מדרום נחשף חלק ממבנה מלבני גדול, הבנוי מאבני כורכר ומאבני גיר. גודלו של המבנה, שנחשף באמצעות כלי מכני, הוערך בכ-450 מ"ר; רק כשליש מהמבנה נחפר בחפירה ידנית. זוהו שלושה חדרים (L125 ,L119 ,L118), ששרדו מהם יסודות של קירות (W16–W12). ההשתמרות בחלקו המזרחי של המבנה טובה יותר, שם נחשפו מפולות של אבנים מסותתות. ייתכן שעם השלמת חשיפתו של המבנה יתבאר השימוש בו. בחפירת המבנה נמצאו קערות מטיפוס LRC (איור 1:7, 2); קערה מס' 1 מעוטרת בצלב על הבסיס. עוד נחשפו קערה פשוטה (איור 3:7), קדרה (איור 4:7), פך (איור 5:7) ופכיות (איור 6:7–8).
על פי הממצא הקרמי דומה כי המבנה והגת בשטח זה הם בני זמן אחד, אך יש להשלים את חפירת המבנה שמדרום לגת כדי לוודא זאת. את הגת אפשר לתארך לתקופה הביזנטית (המאה ד'–ראשית המאה הז' לסה''נ), ונראה שבתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הח' לסה''נ) היא יצאה משימוש ואריחי הרצפות נלקחו.
 
שטח B. נחשפו תשעה בורות פסולת של בתי יוצר לקרמיקה, בעיקר פסולת של קנקני עזה; מהם נחפרו שני בורות (איורים 8, 9).
בבור המזרחי (L206) נחשפו כמה שכבות של פסולת ושל כורכר כתוש לסירוגין. עוד נחשפו שרידים דלים של בניית אבנים, כנראה דיפון של הבור, ששימש אולי מתקן כלשהו. רוב כלי החרס שנמצאו בבור היו קנקני עזה. בבור הצפוני-מערבי (L205) נחשפה שכבת אפר (כ-0.5 מ' עובי), ובה מספר רב של חרסים ממגוון טיפוסים, אולם גם כאן הרוב היו קנקני עזה. בין הבורות (L203) נמצאו גם פסולת כבשן וכלי חרס פגומים ומעוותים, לרוב קנקני עזה, עדות לפעולתם של כבשן או כבשנים אחדים בסביבה הקרובה. במכלול כלי החרס קערות (איור 1:10, 2), קערה עמוקה (איור 3:10), קנקני עזה (איור 4:10–6), קנקני שק (איור 7:10, 8) ופכיות (איור 9:10, 10).
 
נחפר חלק ממכלול שרידים על תוואי דרך הים הקדומה, ובו מבנה רחב — אולי בית משפחה אמידה, מבנה מחסנים או חלק ממנזר — גת משוכללת, וכן אזור תעשייה לייצור כלי חרס, שנחשפו ממנו רק בורות פסולת. הקמת המכלול החלה בתקופת הביזנטית הקדומה, והוא המשיך להתקיים עד סוף התקופה הביזנטית. בתקופת האסלאמית הקדומה פורקו המבנים, כנראה לצורך שימוש משני באבנים לבנייה.