בחודש יוני 2011 נערך סקר פיתוח בבית צפפה (רישיון מס' 293/2011-S; נ"צ 21814-9/62720-833), לקראת סלילת כביש מלחה–גילה. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד התחבורה, נערך על ידי א' אייריך-רוז (צילום) וד' לוי (מפה).
שטח הסקר (כ-160 דונם; איור 1) משתרע על השלוחות המערביות של שכונת בית צפפה, על השלוחות הצפוניות של שכונת שרפת ולאורך גדותיו של נחל רפאים. תועדו 26 אתרים (אתר 17 נמחק), בהם מחצבה, מערות חצובות, חציבות ומדרגות עיבוד, באזור שחלקו בנוי וחלקו פתוח. השטח מתאפיין בסלע גיר קשה, ובאזורים הפתוחים יש מדרגות עיבוד רבות. בצפון שטח הסקר אזור של מצוקים מתונים. שטחים נרחבים משטח הסקר מכוסים בצמחייה סבוכה ובריכוזי פסולת בנייה בת זמננו.
האזור נסקר בעבר (ע' קלונר. 2003. סקר ירושלים, האזור הדרומי, מפה 105) ותועדו בו מחצבה, מערות רבות, גומחות חצובות ומדרגות עיבוד חקלאיות רבות; פיזור החרסים הדל מאוד תוארך לתקופה הרומית–ביזנטית.
מחצבה (אתר 25; איור 2). תועדה מחצבה במצוק סלע (כ-15 מ' אורך), שנחצבו בה אבנים במגוון גדלים. על סמך סימני החציבה ייתכן כי נחצבו גם אבנים קטנות לבניית הקירות של מדרגות העיבוד בסביבה.
מערות (אתרים 2, 5, 6, 9, 11, 20, 23). התגלו שבע מערות חצובות במצוקי סלע.
מערה 2 מכוסה בצמחייה ולכן מתארה אינו ברור; חזיתה חצובה (4 מ' אורך) ופונה לדרום.
מערה 5 סגלגלה (כ-3 מ' אורך; איור 3) ופתחה פונה למערב.
מערה 6 מעוגלת (כ-5 מ' קוטר), השתמרה רק בחלקה התחתון והפנימי לאחר שתקרתה קרסה. פתחה פונה לצפון.
מערה 9 מעוגלת (3 מ' קוטר) ופתחה פונה לדרום.
למערה 11 חתך טרפזי (3 מ' אורך, 2–3 מ' רוחב, 2.5 מ' עומק; איור 4) ופתח רבוע
(1×1×1 מ') הפונה לדרום, חצוב בתקרה והרוס בחלקו. מעל המערה נבנה קיר שדה (אתר 10).
מערה 20 מעוגלת (3 מ' קוטר) ופתחה פונה לדרום-מזרח; תקרתה לא השתמרה והיא התמלאה באבני שדה ועפר.
מערה 23 מעוגלת, פתחה פונה למערב והיא נסתמה בעפר.
גומחות חצובות (אתרים 7, 8). באתר 7 תועדו ארבע גומחות חצובות במצוק סלע, סמוכות זו לזו ודומות במידותיהן (איור 5). באתר 8, 10 מ' מצפון לאתר 7, תועדה גומחה חצובה דומה נוספת.
מדרגות עיבוד (אתרים 1, 3, 4, 10, 12–16, 18, 19, 21, 22, 24, 26). בנוף האזור בולטות מדרגות עיבוד במגוון גדלים (50 מ' אורך מרבי). ניכרות מדרגות יחידות או מערכות של כמה מדרגות (למשל, אתרים 13, 22). לעתים ניצבים להן קירות שדה ויוצרים חלקות עיבוד (אתר 24). מצב השתמרותן וגודלן מגוונים (עד 50 מ' אורך, כ-1 מ' רוחב, עד 2 מ' גובה השתמרות). קירות התמך של רוב המדרגות נבנו מאבני שדה במגוון גדלים; לעתים הנדבך התחתון של הקירות נבנה מסלעים או מאבנים גדולות (אתרים 14, 18).
אופי השרידים האדריכליים והפיזור המועט של החרסים בתחומי הסקר מעידים על פעילות חקלאית. נראה כי שטח הסקר היה בתקופות הקדומות חלק מעורף חקלאי, שאולי הייתה לו זיקה לירושלים.