במרכז המדרון הדרומי נחפר מתקן עגול חצוב בסלע קרטון (6.0-5.5 מ' קוטר, 0.5-0.3 מ' עומק השתמרות; איור 2). על דופנות המתקן הובחנו שתי שכבות טיח (7-3 ס"מ עובי עליונה, 5-2 ס"מ עובי תחתונה; איורים 3, 4). מתקנים דומים נחפרו במדרון הדרומי-מזרחי של התל (ר' חדשות ארכיאולוגיות 111: 85-82, 114: 85).

החלק הצפוני של קרקעית המתקן (לוקוס 105) נפגע מתעלות בדיקה שנעשו טרם החפירה.
בחלק הדרומי של קרקעית המתקן נתגלה מפלס (לוקוס 103; 1.7 × 2.2 מ') הבנוי אבני שדה קטנות שחלקן כוסו בשכבות טיח כמו אלו שכיסו את דופנות המתקן. מבדיקה שנערכה לטיח מתברר כי הוא אינו טיח הידראולי ולפיכך המתקן לא שימש לאגירת מים. ייתכן שזהו מתקן לאחסון תבואה, בדומה למתקנים דומים שנחפרו בעבר בתל אל-פול (לאפ נ' 1992. פול, תל אל. בתוך: שטרן א' [עורך]. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל 4. ירושלים: 1308-1307).
המתקן היה מלא בחרסים המתוארכים ברובם לתקופת הברונזה התיכונה 2; מקצתם מתוארכים לתקופת הברזל 2. ייתכן שהחרסים נסחפו אל המתקן מהחלק העליון של הגבעה, שם נחשפו בעבר שרידים מתקופות אלו, למשל המערה שנחפרה ב-1996 על ידי ש' גיבסון וצ' גרינהוט (הרשאה מס' 2506-A). ייתכן כי החרסים המאוחרים מתארכים את סוף השימוש במתקן.