שטח I (איור 2). שטח סלעי המכוסה בחורש נטוע, שבו תועדו ארבעה אתרים (123–126), ובהם מחצבה, פתחים של שלוש מערות, ספלול שנחצב מעל לאחת המערות וגת חצובה, סדוקה והרוסה. לצד פתח מערה 123 נאספו שברי כלי חרס לא אינדיקטיביים, ונראה כי היא הייתה מערת קבורה.

 
שטח II (איור 3). שטח סלעי המכוסה בחורש טבעי, ובו תועדו 66 אתרים (44–109). באתרים מגוון של מתקנים, ובהם גתות, בתי בד פשוטים (איור 5), ספלולים חצובים (איור 6), מכתש חצוב ומתקנים חצובים נוספים ששימושם לא ברור. כן תועדו מערות, פיר חצוב, שהיה כנראה חלק ממערת קבורה, חציבות, מחצבות, אבן עגולה של בית בד במקום חציבתה (איור 7), ערמת אבנים מסוקלות וקיר ארוך שתחם שטח חקלאי.
 
שטח III (איור 3). שטח סלעי המכוסה בחורש טבעי, שבו תועדו 15 אתרים (110–122, 130, 131), ובהם ספלולים, גתות, בית בד (איור 8), מתקן מיצוי זעיר, מחצבות, חציבות, מערות ומתקן לא מזוהה.
 
שטח IV (איור 4). שלוחה מכוסה בחורש טבעי, שבה תועדו 29 אתרים (6–34), ובהם גתות (איור 9), ריכוז של 12 מערות, ששימשו בחלקן כנראה לקבורה, מחצבות, קירות שתחמו שטחים חקלאיים, ספלולים ומעיין (עין אל-ג'דידה; איור 10), שסביבתו מכוסה בצמחייה המקשה בזיהוי שרידים עתיקים.
 
שטח V (איור 3). גבעה מכוסה בחורש טבעי וצמחייה, שבה תועדו שמונה אתרים (35–42), ובהם גתות וספלול, שנחצבו במחשופי סלע, וכן קיר שתחם שטח חקלאי.
 
שטח VI (איור 2). שטח פתוח וסלעי בין שטחים חקלאיים, ובו אבנים מסוקלות, שנערמו בחלקן בערמות, שחלקן מוארכות. תועד אתר אחד (43), ובו פתח סתום של מערה שבסביבתו הקרובה נאספו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית, ובהם סירי בישול מטיפוס כפר חנניה. בשדות שממערב לאתר לוקטו שברים רבים של כלי חרס, ובהם קערות מיובאות מהתקופה ההלניסטית וכן שברי נרות דיסקוס, קערות גליליות וסירי בישול מטיפוס E1 בכפר חנניה, המתוארכים לתקופה הרומית.
 
שטח VII (איור 4). שטח חקלאי, ובו מאגר מי קולחין, צמוד לערוץ נחל צבי, ובו תועד אתר פרהיסטורי המשתרע על פני מאות דונמים (אתרים 128, 135; אתר 128 כולל את אתרים 2, 3, 5). תחומי האתר הוגדרו לפי פזורות פריטי הצור. באתר תועדו כלי צור (איור 11) ושרידי תעשיית צור, המתוארכים ברובם (כ-90% מהממצא) לתקופה הניאוליתית הקרמית, ובהם להב מגל שלו שינון עמוק וגרזן. עוד לוקטו באתר גושי טין צרוף (איור 12), האופיינים לאתרים מהתקופה הניאוליתית. מקצת מממצא כלי הצור באתר (כ-10%) סחוף ומתוארך לתקופה הפליאוליתית התיכונה (התרבות המוסטרית). בחלקו הדרומי של האתר, בערוץ נחל צבי, נחשפו שרידי קיר (אתר 135; 7 מ' אורך; איור 13), שנבנה באבני גוויל גדולות ומהוקצעות וביניהן אבנים קטנות לגובה של שניים-שלושה נדבכים. בשטח האתר נאספו שברי כלי חרס, ובהם קערה מיובאת מהתקופוה ההלניסטית, סירי בישול מטיפוסים A3 ו-E1 בכפר חנניה מהתקופה הרומית, קנקן מהתקופה האסלאמית הקדומה וחרס מזוגג ירוק מהתקופה הממלוכית.
 
שטח VIII (איור 4). בשטחים חקלאיים משני צדי נחל צבי פזורים על פני עשרות דונמים אבנים, פריטי צור ושברי כלי חרס (אתר 129; איור 14). ממצא הצור כולל כלים המתוארכים לתקופות הניאוליתית הקרמית והברונזה התיכונה והמאוחרת (איור 15). הממצא הקרמי מתוארך לתקופות הברונזה התיכונה (כ-12% מהממצא), הברזל 2 (כ-10% מהממצא), הפרסית (כ-5% מהממצא), ההלניסטית (כ-22% מהממצא), הרומית (כ-46% מהממצא) והביזנטית (כ-5% מהממצא). עיקר הממצא הקרמי מתוארך לתקופות ההלניסטית והרומית. הממצא מהתקופה ההלניסטית כולל קערות מיובאות מחופות אדום ושבר אמפורה. הממצא מהתקופה הרומית כולל קדרות וסירי בישול מטיפוסים E1 ,D1 ,A4 ,A3 בכפר חנניה, קערות גליליות וקנקנים הדומים לאלו האופיינים לשיחין.
 
שטח IX (איור 3). סמוך לערוץ נחל צבי תועד ראש קיר (אתר 132) ומצפון לו פזורים פריטי צור מהתקופה הניאוליתית הקרמית ושברי כלי חרס למן התקופה ההלניסטית ועד לתקופה האסלאמית הקדומה (אתר 133). הממצא הקרמי מהתקופה ההלניסטית (כ-40% מהממצא) כולל בעיקר קנקנים. הממצא הקרמי מהתקופה הרומית (כ-30% מהממצא) כולל סירי בישול מטיפוסים A3 ו-A4 בכפר חנניה. הממצא הקרמי מהתקופה הביזנטית (כ-20% מהממצא) כולל קערות מיובאות מחופות אדום.
 
שטח X (איור 3). בשטח חקלאי על פני כ-2 דונם פזורים פריטי צור, שרובם לא אינדיקטיביים, ומעט כלי צור, המתוארכים לתקופה הפליאוליתית התיכונה (אתר 134).
 
שטח XI (איור 3). בשטחי מטעים המשופעים קלות לדרום לאורך כמה מאות מטרים פזורים שברי כלי חרס (אתר 136), המתוארכים לתקופות ההלניסטית (כ-15% מהממצא) והרומית (כ-85% מהממצא). הממצא מהתקופה ההלניסטית כולל קערות מיובאות מחופות אדום. הממצא מהתקופה הרומית כולל קערות גליליות וסירי בישול וקערות מטיפוסים A3 ו-E1 מכפר חנניה.
 
שטח XII (איור 4). בשטח חקלאי לאורך גדת נחל צבי פזורים שברי כלי חרס (אתר 1), המתוארכים לתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית (עיקר הממצא) והממלוכית.
 
שטח XIII (איור 4). בשטח חקלאי פזורים שברי כלי חרס (אתר 4), המתוארכים ברובם לתקופה הרומית ובמקצתם לתקופה הביזנטית. הממצא מהתקופה הרומית כולל סירי בישול ממשפחת כלי כפר חנניה, והממצא מהתקופה הביזנטית כולל קערות מיובאות מחופות אדום.
 
שטח XIV (איור 3). בשטח חקלאי הנושק לחורש טבעי פזורים פריטי צור ושברי כלי חרס (אתר 127). ממצא הצור כולל נתזי צור לא אינדיקטיביים, להב מגל מהתקופה הניאוליתית הקרמית, להב כנעני ושבר אגן מסלע בזלת (איור 16). הממצא הקרמי כולל שברי כלי חרס מהתקופות ההלניסטית (כ-30% מהממצא), ובהם קערות מיובאות, הרומית (כ-30% מהממצא), ובהם סירי בישול מטיפוס B4 כפר חנניה, והביזנטית (כ-40% מהממצא), ובהם קערות מיובאות מחופות אדום.
 
בסקר תועדו שני טיפוסי אתרים. בשטחי הגבעות המכוסות בחורש תועדו אתרים מהטיפוס האחד, ובהם מתקנים חקלאיים רבים, מערות, מחצבות וחציבות. שטחי הגבעות מאופיינים במחשופי סלע רבים, שנוצלו לחציבה, ובמטליות קרקע, המשתרעות בין מחשופי הסלע, שסוקלו מאבנים ונוצלו לעיבוד חקלאי. בדגם חקלאות זה נוצלו שטחי הטרשים בגבעות לעיבוד חקלאי. דגם זה מוכר גם במערב עמק יזרעאל, וסביר להניח כי הוא אפיין את החקלאות באזור במשך תקופות ארוכות.
בשטחים החקלאיים הפתוחים, הסמוכים ברובם לנחל צבי, תועדו אתרים מהטיפוס האחר, ובהם פזורים פריטי צור וחרסים. ראוי לציין את שטח VII, שבו תועד אתר פרהיסטורי נרחב מהתקופה הניאוליתית הקרמית. השטחים החקלאיים בסקר ובסביבתו שימשו כעורף חקלאי של יישובים גדולים, השוכנים מחוץ לגבולות הסקר, ובהם למשל מעלול, עין אל-חילו, ח' מג'דל ותל שימרון. עם זאת בשטחים החקלאיים של הסקר תועד אתר אחד לפחות (129) בשטח VIII, ובו פזורים כלי צור וחרסים מהתקופות הניאוליתית, הברונזה התיכונה והמאוחרת וברצף מתקופת הברזל 2 ועד לתקופה הביזנטית, המלמדים אולי כי היה זה אתר יישוב שלו זיקה למתקנים החקלאים שבקרבתו.
 
בבדיקה של 25 הגתות ושמונת בתי בד שתועדו בסקר הובחנו ארבעה טיפוסי גתות עיקריים (1–4 להלן), ובהם מתקן מיצוי זעיר, גת פשוטה, גת תענכית וגת משוכללת, וכן שני טיפוסים של בתי בד (5, 6, להלן), ובהם מתקן סחיטה ובית בד פשוט.
1. מתקן המיצוי הזעיר, כמוהו תועד אחד בסקר (אתר 117), כולל בור איגום ומשטח דריכה קטנים, המחוברים זה לזה בתעלה חצובה.
2. הגת הפשוטה, כמוה תועדו שתיים בסקר (אתרים 66, 79), כוללת משטח דריכה לא סדור ובור איגום עגול הצמודים זה לזה וחציבתם מרושלת.
3. הגת התענכית, כמוה תועדו שלוש-עשרה בסקר (אתרים 26, 28, 30, 32, 34, 36, 37, 39, 40, 65, 71, 76, 91), כוללת משטח דריכה מלבני, שפינותיו מעוגלות ובתחתיתו חצובים שני נקבים, המוליכים אל בור איגום מלבני. הגת התענכית מתוארכת לתקופת הברונזה התיכונה (גצוב, קובלו-פארן וטפר תשע"ב).
4. הגת המשוכללת, כמוה תועדו שלוש בסקר (אתרים 98, 116, 122), כוללת משטח דריכה גדול וכמה בורות איגום, המחוברים בנקבים. חציבת הגת נאה ומסודרת ומקובל לתארך אותה לתקופה הרומית ובעיקר לתקופה הביזנטית.
5. מתקן הסחיטה, כמוהו אותר אחד בסקר (אתר 118), כולל אגן חצוב ששימש לסחיטת זיתים ולהפקת שמן. מקובל כי טיפוס זה מאוחר לתקופה הרומית.
6. בית הבד הפשוט, כמוהו תועדו שבעה בסקר (אתרים 55, 56, 59, 60, 64, 118, 121), כולל משטח סלע מוחלק ומשופע, שנחצב ברישול בהתאמה לסלע, ובו נחצב בור מעוגל, כעין ספלול גדול. שישה מבתי הבד הפשוטים מרוכזים בחלקו המערבי של שטח II. מקובל כי בית הבד הפשוט שימש בתקופות הברונזה והברזל (ר' למשל מתקן בנוי בתל רכש כדוגמא לצורת המתקנים, Paz et al. 2010:34–36, Fig. 10).
על סמך פיזור הטיפוסים השונים של הגתות ובתי הבד בשטח הסקר נראה כי כל אחד מטיפוסים אלה הותאם לצרכים מסויימים וכן נראה כי הם פעלו בזמנים שונים. על סמך תוצאות הסקר אפשר להציע ארבע מסקנות באשר לגידולי הגפן והפקת היין וגידולי הזיתים והפקת השמן.
1. בתקופות הברונזה התיכונה והברזל גידול הגפן והפקת היין נערכו בעיקר בשטחים IV ,II ו-V וסביבתם, ואילו גידול הזיתים והפקת השמן נערכו אולי בשוליים המערביים של שטח II וסביבתו.
2. נראה כי מהתקופה הרומית ואילך ייצור היין והשמן רוכז בעיקר בשטחים II ו-III ובסביבתם.
3. נראה כי באופן מסורתי גידול הזיתים נערך בעיקר בשטחים II ו-III, ואילו גידול הגפן נערך בשטחים נרחבים יותר.
4. מספר הגתות הקדומות גדול פי ארבעה לערך ממספר הגתות המאוחרות, ומספר בתי הבד הקדומים גדול פי שבעה ממספר בתי הבד המאוחרים. אפשר כי הדבר מלמד על שינויים בשטחי העיבוד וחלוקתם, ואולי בעיקר גם על שינויים טכנולוגיים בתהליכי ייצור התוצרת החקלאית בתקופות השונות.