במערה (איורים 1, 2) חדר קבורה רבוע (2.7 X 2.8 מ', 1.5 מ' גובה), שבמרכזו חצוב בור עמידה מלבני (0.85 X 1.80 מ', 1.1 מ' עומק). בדופנות חדר הקבורה נחצבו חמישה כוכים במפלס רצפת החדר. שלושת הכוכים בדופן הדרומית-מזרחית והכוך בדופן הדרומית-מערבית מלבניים (0.60 X 2.15 מ' גודל ממוצע, 0.8 מ' גובה) ותקרתם שטוחה. לכוך שבדופן הצפונית-מזרחית מידות שונות במעט (0.55 X 2.35 מ', 0.9 מ' גובה) ותקרתו קמורה. כוך נוסף (0.55 X 2.10 מ' 1.05 מ' גובה) נחצב בדופן הדרומית-מזרחית של בור העמידה במפלס הנמוך ב-0.35 מ' ממפלס רצפת הבור. בפינה הצפונית של חדר הקבורה נחצב בור לליקוט עצמות (כ-0.8 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק).

 

המערה היתה מלאה עד למחצית גובהה בהצטברות של עפר אפרפר, שחלקו הוצא במהלך פעילות השוד. בתוך ההצטברות שנותרה במערה התגלו מעט עצמות אדם וכמה שברי כלי חרס לא אינדקטיביים. שלושה כלי חרס תמימים מן התקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ) נמסרו לידי החופרים בטענה שמקורם במערה, בהם פכית כישור מן הטיפוס המאוחר (איור 1:3), פכית אגסית (איור 2:3) ונר ירושלמי רדיאלי (איור 3:3). על פי תוכנית המערה והממצא נראה שיש לשייכה לבית הקברות של ירושלים מן התקופה הרומית הקדומה וכי היא מצטרפת לשלוש מערות מאותה תקופה שנתגלו בקרבת מקום (ר' חדשות ארכיאולוגיות 111).