שכבה III. בשטח מצומצם (כ-1 מ"ר) נחשפה רצפה של אבני גוויל שטוחות (לוקוס 21), שהונחו בקפידה (איור 3). על הרצפה התגלו שברים של סירי בישול (איור 4: 1, 2) וקנקנים (איור 4: 3, 4) וכן שברים של שלושה כלי זכוכית יצוקים, ובהם שתי קערות מעוטרות בצילוע אנכי מחוץ ובפס אופקי חרות מפנים, מתחת לשפה, וקערה מעוטרת מפנים בחריתה של חריץ אופקי מתחת לשפה (איור 4: 5). הממצא על רצפה 21 מתוארך למן המאה הא' לפסה"נ ועד המחצית הראשונה של המאה הא' לסה"נ, ועל כן יש ליחס את השכבה לתקופה הרומית הקדומה.

 
שכבה II. בגובה של כ-0.3 מ' מעל רצפה 21 משכבה III נחשפה רצפת עפר ואבני גוויל שטוחות (לוקוס 20; איור 5). רצפה 20 ניגשת אל קיר (w14), שנבנה משורה אחת של אבני גזית גדולות (0.5×0.7×0.8 מ' מידות מרביות) והשתמר לגובה 0.7 מ'. בקיר קבוע פתח רחב (כ-3 מ' רוחב), ובו התגלו כמה אבני סף; חלק מאבני הסף נעקרו במהלך העבודות באתר. נראה כי זהו קירו המערבי של מבנה ציבור. ממזרח לקיר 14 התגלה משטח של אבני גוויל שטוחות (לוקוס 19); תפקידו של המשטח אינו ברור מפאת שטח החשיפה המצומצם. מעל רצפה 20התגלו חרסים משלהי התקופה הרומית או מראשית התקופה הביזנטית, ובהם בין היתר קערות (איור 4: 6, 7). כן, התגלו מעל הרצפה חמישה מטבעות ברונזה, שניים נטבעו במאה הד' לסה"נ, מהם אחד המתוארך לשנים 395-383 לסה"נ (ר"ע 100483), ושלושת האחרים לא זוהו.
 
שכבה I. הישר מעל רצפה 20 משכבה II נחשפה רצפה של אבני גוויל שטוחות (לוקוס 18), הניגשת גם היא אל קיר 14. במרחק של 1.2 מ' ממערב לקיר 14 נחשף קיר נוסף
(W15; רוחב 1.3 מ'), שנבנה באבני גזית בינוניות (0.28×0.30×0.58 מ' מידות מרביות) והשתמר לגובה 0.6 מ'. על רצפה 18 לא התגלו חרסים אינדיקטיבים, אך בהצטברות עפר ומפולת אבנים מעל הרצפה התגלו שברים של קערות ייבוא (איור 4: 8, 9), סירי בישול (איור 4: 10) וקנקנים (איור 4: 11), המתוארכים למאות הו'-הז' לסה"נ.