בחודש ספטמבר 2005 נערכה חפירה בכביש 431, בין מושב ישרש לשכונת ג'ואריש ברמלה (הרשאה מס' 4588-A*; נ"צ — רי"ח 18650-66/64729-42, רי"י 13650-66/14729-42). החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי א' און (צילום), בסיוע י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית).
נפתחו שני ריבועים, ובהם נחשפו ארבעה קברי שוחה (13-10; איורים 4-1) בעומק של 1.9-1.2 מ' מתחת לפני השטח. הקברים הם בורות רדודים סגלגלים שנחפרו באדמה בכיוון מזרח-מערב (1.8 מ' אורך מרבי, 0.8-0.3 מ' רוחב). רק בקבר 11 הובחן הפתח, שנחפר מפני השטח; חלקו התחתון של הקבר הולך וצר כלפי מטה (0.8 מ' רוחב בחלק העליון, 0.3 מ' רוחב בקרקעית). בכל אחד מהקברים התגלה נקבר יחיד בארטיקולציה אנטומית, המלמדת על קבורה ראשונית. ראשי הנקברים הונחו בצד מערב. שלושה נקברים (לוקוסים 13-11) הונחו על צד ימין, ונקבר אחד (לוקוס 10) הונח על גבו. בקברים לא התגלו חפצי לוואי כלשהם. השלדים נבדקו בשטח בידי אנתרופולוג ללא הוצאה של העצמות מהקרקע. מהבדיקה האנתרופולוגית עולה כי הנקברים הם ילד שגילו 11-9 שנים (לוקוס 10), אשה שגילה 25-17 שנים (לוקוס 13) ושני בוגרים שגילם ומינם אינו ברור (לוקוסים 11, 12).
הקבורה באתר אופיינית לאוכלוסיה מוסלמית, והיא נפוצה באזור זה של הארץ בעיקר בשלהי התקופה הממלוכית (?) ובתקופה העות'מאנית. בתי קברות ובהם קברי שוחה דומים התגלו ביד בנימין (ר' חדשות ארכיאולוגיות 112: 125-123, שכבה I) ובבית דגן
(4243-A). בבית הקברות בבית דגן מבין כשבעים נקברים רק שלושה הונחו על הגב ואילו היתר הונח על צד ימין.