גת. בסלע גיר רך שגונו אדמדם נחצבה גת מטויחת בשכבה עבה של טיח אפור (0.07 מ' עובי) ולה משטח דריכה (L105; כ-3.8 × 4.2 מ', 0.35 מ' גובה הדפנות; איור 3) שנפגע מכלי מכני שחתך אותו לאורכו בכיוון מזרח–מערב. בדופן הדרומית של משטח הדריכה, סמוך לרצפה, חצובה תעלה (כ- 0.08 מ' קוטר) שדרכה זרם תירוש אל בור שיקוע (L109; כ-1.0 × 1.1 מ', 1 מ' עומק מרבי; איור 4). בפינה הצפונית-מערבית של בור השיקוע הייתה גומה (0.15 מ' קוטר, 0.08 מ' עומק). מהדופן המערבית של בור השיקוע הוליכה תעלה (0.05 מ' קוטר) לבור איגום (L108; כ-1.1 × 1.2 מ', 1.85 מ' עומק מרבי). במילוי שמעל הגת נמצאו חרסים אחדים, בהם שפת פך מעובה נוטה כלפי חוץ (איור 1:5) ושתי שפות קנקנים עם שפת צווארון וחתך דמוי משולש (איור 2:5, 3) שלאחד מהם חיפוי אדום. כלי החרס מתוארכים למאה הב' לפסה"נ (Berlin 2013: 30, fig. 1.4 jug, fig.1.8 jar).

 
מחצבה. בצפון-מערב המגרש התגלו סימני חציבה, בהם שקע (L111; כ-4.5 × 4.5 מ'; איור 6). סמוך למחיצה המזרחית הסלע מתרומם ובו שלוש מדרגות. כל מדרגה היא טביעה של אבן שנחצבה (עליונה — 0.4–0.6 מ' אורך, כ-1 מ' רוחב, 0.36 מ' גובה; תיכונה —0.65 מ' אורך, 0.7–0.9 מ' רוחב, 0.26 מ' גובה; תחתונה — מעל 0.8 מ' אורך, מעל 0.4 מ' רוחב). דרומית-מערבית למדרגות נמצאה מדרגה חצובה נוספת (כ-0.3 מ' אורך, כ-1.5 מ' רוחב, כ-0.2 מ' גובה).
 
מערת אחסון ומבוא חצובים בסלע. מתחת לשכבת סלע כתוש (ר' L200; איור 2) נחשף מבוא (L202; איור 7) שהצטברה בו שכבת אדמה חומה עם שורשים ובה פסולת חציבה, אבנים גדולות וחרסים אחדים. המבוא הוליך למערה חצובה בסלע (L203; כ-2.17 × 2.25 מ', 0.9 מ' גובה מרבי; איורים 8, 9) שפתחה במערב. המערה נחצבה במדרון המשתפל לדרום-מזרח. פתח המערה רבוע (0.56 × 0.50 מ') וסביבו נמצאו שרידי טיח הידראולי אפור-לבן עם חסמי קוורץ גדולים (0.04 מ' עובי), דומה לטיח שהתגלה בגת. בתוך המערה נמצאה אבן שחתמה את המערה ושכבת סלע כתוש ומתחתם שכבת אדמת סחף חומה כהה עם שורשים וחרסים אחדים (0.05 מ' עובי). על פני הסלע, מתחת לפתח המערה, התגלה שבר קנקן מהתקופה החשמונאית המתוארך לסוף המאה הב' לפסה"נ ולראשית המאה הא' לפסה"נ (איור 4:5). בדופן המערבית של המבוא, מקביל לפתח המערה, היה פתח רבוע (0.57 × 0.60 מ'; איורים 10, 11) של מערה נוספת שחציבתה לא הושלמה. מדרום למבוא התגלו סימני חציבה של מדרגה שחציבתה לא הושלמה (0.53 × 1.33 מ'; איור 10) המרמזת על בניית מדרגות.
 
נחשפו עדויות לפעילות חקלאית בתקופה החשמונאית, המאה הב' לפסה"נ ולפעילות מחצבה בתקופה שאינה ידועה. הטיח הדומה בדופנות המערה ובגת מעיד היותן בנות זמן אחד. הטיח, גודל המערה ותקרתה הנמוכה יצרו תנאים טובים לאחסון קנקני יין בשלב התסיסה. לאחר השלמת המערה החלו עבודות החציבה של מערה נוספת ומדרגות. העבודה שלא הושלמה מצביעה על נטישת המקום לפני תום העבודות. הגת, מערת האחסון ושרידי המחצבה הם שרידים אופייניים לפעילות חקלאית שנערכה מחוץ לעיר ירושלים ומעלים את האפשרות שהייתה באזור חווה חקלאית.