בריבוע A

(איור 1) נחשף מיתקן סגלגל (1.5 × 1.8 מ') בנוי אבני גוויל קטנות וביניהן חומר מליטה אפור. קירות המיתקן השתמרו לגובה של 11 נדבכים (1.1 מ') חפורים לתוך הקרקע. סמוך למיתקן, נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הביזנטית. כ-50 מ' צפונה נמצא מיתקן דומה נוסף שנחפר בעבר על ידי י' אלישע (הרשאה מס' 4090-A) ותוארך על ידו לתקופה הביזנטית.

בריבוע B

(איור 2) נחשף מיתקן סגלגל (1.6 × 1.8 מ') מתחת לרצפה מטויחת, שרק שרידים מעטים ממנה השתמרו, דומה למיתקן בריבוע A. אף הוא בנוי אבני גוויל שביניהן חומר מליטה אפור, השתמר טוב יותר וכולל 15 נדבכים ופתח בצדו העליון קטן יותר מפתח המיתקן שבריבוע A. הממצא הקרמי שנתגלה מתחת לרצפה ובתוך המיתקן, מתוארך לתקופה הביזנטית המאוחרת או לתקופה האסלאמית הקדומה: ספל (איור 1:4), קדרה (איור 2:4) וקנקנים (איור 5-3:4).

בריבוע C

(איור 3) נחשפו שרידי קיר (W105) בנוי אבני גוויל קטנות וביניהן חומר מליטה אפור, שהשתמר לגובה נדבך אחד (0.4 מ'; 0.2 מ' רוחב). אל הקיר ניגשת תשתית ריצוף (לוקוס 106) עשויה חלוקי נחל וחומר מליטה מעורב בשברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית המאוחרת. מדרום לקיר, נחשפו שרידי קיר נוסף, הבנוי אף הוא אבני גוויל (לא צויר). ייתכן שאלו יסודות מבנה קדום.

שני המיתקנים העגולים הם כנראה בורות ספיגה על פי צורתם והאדמה השחורה שנמצאה בהם שכללה חומר אורגני. הם לא הכילו כל ממצא מתארך ולא נמצאו להם מקבילות בתקופה הביזנטית (למעט חפירת הבדיקה של י' אלישע). הממצא הקרמי שנמצא בסביבתם תוארך לתקופה הביזנטית המאוחרת/האסלאמית הקדומה. סמוך לפני השטח בריבוע B נמצא שבר מקטרת (איור 6:4) עשויה טין אפור, המתוארכת למאה הי"ח לסה"נ.