שכבת החפירה העליונה הייתה מורכבת מכ-0.3 מ' של אדמה פורייה, אשר כיסתה שכבת אבנים קטנות מפולסות שהשתרעו דרומה (לוקוס 105; איור 1). צמוד לאבנים ממערב היה כנראה מיתקן מעוגל בנוי אבני גוויל גדולות. נותר ממנו שריד עלוב שבלט אך מעט מהקצה הדרומי של הריבוע. תעלה של מקורות הפרידה את שכבת האבנים והמיתקן משאר השטח.

מצפון לתעלה נתגלו שני קירות מקבילים שכיוונם צפון-מערב–דרום-מזרח (איור 2). הקיר הדרומי (W112) ניזוק חלקית מהתעלה. הפן הדרומי שלו עשוי מאבני בזלת גדולות מסותתות בפטיש, הפן הצפוני מאבנים קטנות ומעוגלות ובמרווח הקטן שביניהם ליבה של אבנים קטנות. בקיר משולב סלע בזלת גדול מאוד (אורכו כמטר אחד; איור 3), באתרו. לפן הדרומי של הקיר ניגש משטח טיט קשה מאוד שהיה מרוח גם על פניו. הוא נחתך על ידי התעלה, אך המשיך לדרום-מזרח, שם הוא ניגש להמשכו הרחב של הקיר כמו לפן הדרומי. קיר 112 ומשטח הטיט הם כנראה שרידי אמת מים. נראה שלאחר שמוביל המים יצא מכלל שימוש התמלאה התעלה באדמת סחף ללא ממצא ארכיאולוגי (0.5 מ' עומק), שעליה הצטברו שכבת האבנים ושכבת הקרקע העליונה (איור 4). שיטת הבנייה ידועה בדרך כלל בערבית מדוברת בשם 'דכא' (دکة), שבה טיט טחון דק נמרח על קירות ומשטחים ויוצר חומר קשה מאוד דמוי בטון הדוחה מים (איור 5). קיר W114 המקביל היה קבור מתחת ערמת אבנים שהשתפלו מדרום לצפון. הקיר עלוב, בנוי מסלעי בזלת מונחים ברשלנות בפן הצפוני, ואבני בזלת קטנות יותר בפן הדרומי, ללא חומר מילוט (איור 6). סלע הבזלת הגדול היה באתרו בתוך המרווח הצר (לוקוס 113; 0.6 מ' רוחב) בין שני הקירות ושולב אחר כך בקיר 112. ייתכן שקיר 114 שימש קיר תמך לאמת המים או לתעלה הבנויה של קיר 112.

 

מרבית החרסים המעטים שנלקטו וזוהו קטנים ושחוקים מאוד ולא אפשרו תיארוך מדויק של הבנייה. החרסים שזוהו מתוארכים לתקופות הכלקוליתית הקדומה, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית. בחלל הקטן שבין הקירות (לוקוס 113) נמצאו מעט חרסים מהמאות הי"ב-הי"ג לסה"נ ומכל פני השטח נאספו שברי ראשיא אל-פוחאר.

נמצאו שני מטבעות: אחד מפני השטח ומתוארך למאה הד' לסה"נ (ר"ע 102367), והשני הוא פלס אומיי, שנמצא במילוי האבנים (לוקוס 110; ר"ע 102368).

 

כמות המים הרבה והאדמה הפורייה בעמק הירדן הצריכו בניית מובילי מים להשקיה והובילו להקמת טחנות גדולות דוגמת אום ג'ונה ואל-עובידיה. בחפירה נחשפה אחת התעלות שעשו שימוש במים: תעלה עשוית אבן או אמה שהעבירה מים לשדות וכנראה לאחד ממתקני הטחינה. המשכה ויחסה לג'סר א-סיד ולנהר הירדן ולאלמנטים נוספים, אינם ברורים. התוכנית המדויקת של המבנה אינה ברורה בשל ההשתמרות הגרועה והחפירה המוגבלת. ייתכן שההתרוממות החדה לגובה 2 מ' למערב מסתירה חלק שמור טוב יותר של המבנה.

 

25 מ' צפונה-מזרחה ו-40 מ' מצפון לחפירה, בסבך צמחייה צפופה, נתגלו שני קטעים של אמת מים או טחנה. הם נוקו חלקית אך לא נחפרו. קטע אחד השתמר לגובה של יותר משני מטרים (איור 7). גשר או אמת מים החוצה את נחל יבנאל, נסתר בצמחייה הסבוכה 150 מ' דרום-מזרחה.