שטח A
בשטח הגבוה טופוגרפית הובחנו ארבע שכבות המתוארכות לתקופה האסלאמית הקדומה (אומיית ועבאסית) ובהן שרידי מיתקנים רבים ובורות לאגירת מים שאליהם קשורים כנראה צינורות להולכת מים ושרידים נוספים המעידים על קיומן של תעשיות כגון כבשני יוצרים ואולי כבשני זכוכית. כן נחשפו רצפות טיח רבות, תחומות בדרך כלל בתעלות שוד של קירות. בחלק הגבוה של האתר היום (פני השטח שונו במידה ניכרת בימינו והטופוגרפיה המקורית אינה ברורה) נתגלו חמש שכבות המתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת 2 (איור 2), שנפגעו מהשכבות המאוחרות. הובחנו קירות עשויים לבני בוץ וכן רצפות שעליהן נמצאו שברי כלי חרס. כן נמצאו חרסים אחדים המתוארכים לתקופות הב"ת 2, הברזל 2, ההלניסטית, הרומית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית.

 

שטח B
נתגלו שלוש שכבות המתוארכות לתקופה האסלאמית הקדומה. נמצאו מיתקנים, קירות ורצפות המעידים על קיומם של מבנים גדולים וכן כבשני יוצרים (איור 3). בצפון השטח, צמוד לכביש מס' 4304 נחשף בית יוצר הכולל לפחות שני כבשנים, מהם השתמרו תאי השריפה שנחפרו אל תוך אדמת החמרה ודופנו בחומר. סביבם נחשפו שכבות רבות של אפר ופסולת ייצור. הכבשן הצפוני התמחה ככל הנראה בשרפת קנקנים, ואילו הכבשן הדרומי בשרפת סירי בישול. מעל לשכבה שכללה את הכבשנים נחשפה שכבה נוספת מן התקופה האסלאמית הקדומה הכוללת מיתקנים מטויחים ובורות ספיגה (איור 4). ממצאים נוספים המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה כוללים שרידים של מבנים גדולים, בורות מים שאליהם מחוברים צינורות להולכת מים, ופריטים אדריכליים המשולבים בשימוש משני בקירות (איור 5).

 

שטח C
הובחנו, בעיקר בחלק המזרחי, כמה שכבות שממצאיהן מתאפיינים בריבוי מיתקנים (מכלולים 1–4) לאגירת מים וכבשנים. מכלול 1 כולל שני מיתקנים צמודים בנויים מאבנים קטנות וחומר מליטה אפור, שלהם רצפות מטויחות. מדרום להם נחשפו תעלות השוד של קירות שנשדדו וחומר המליטה האפור שעליו הם נבנו. ממערב למיתקנים נחשף קיר שעל הפן המערבי שלו הובחנו שרידי טיח. מתחת לקיר נתגלה קמרון גדול בנוי אבני גוויל וחומר מליטה אפור; ממזרח ניגשות אליו שלוש קשתות וייתכן שהן מובילות לקמרון נוסף. 

 

מכלול 2 כולל שתי רצפות העשויות מחומר מליטה אפור ומופרדות בקיר שממנו נותרה רק תעלת השוד. מצפון לרצפות אלה הובחנו שרידי רצפות העשויות חומר גירני דק. במרכז המכלול נתגלה בור מים שפתחו חצוב בסלע הגיר וניגשת אליו רצפת טיח (איור 6).

 

למכלול 3 שייכים שני מיתקנים שנחשפו ישירות מתחת לפני השטח. מיתקן אחד, שממנו נחשף החלק הדרומי, מלבני ומטויח. מהמיתקן השני נתגלה קטע של קיר, שדופנו הצפונית מטויחת וניגש אליה צינור חרס שהונח על תשתית עשויה חומר מליטה אפור. סמוך נתגלו מפלס אבנים (0.75 × 0.80 מ') שנבנה על אדמת החמרה ללא חומר מליטה ושני מיתקנים מלבניים (1.5 × 2.0 מ'), שנבנו מאבנים קטנות וחומר מליטה אפור אל תוך אדמת החמרה וקורו בקמרונות. למיתקן המערבי רצפה מחומר מליטה אפור, ואילו המזרחי ללא רצפה ואל כל דופנותיו מוליכים לפחות חמישה צינורות חרס במגוון קוטרים. על הדופן המזרחית שלו הובחן חומר מליטה וניתן להניח שגם המיתקן המערבי היה מטויח. למכלול זה שייך גם כבשן יוצרים עגול (איור 7), במצב השתמרות מצוין, שנתגלה מתחת לשרידי רצפה ונחפר חלקית. בדופנו היו תקועות שלוש אבנים ששימשו ככל הנראה לתמיכת רצפת ביניים שלא השתמרה. בחתך הדרומי של הריבוע ניתן להבחין בארובת הכבשן, או בצינור להובלת האוויר החם. בבסיס הצינור נתגלה באתרו קנקן מרוסק.

 

במכלול 4 נתגלו שני מיתקנים, אחד מלבני, מטויח עם מדרגה בחלקו הדרומי. מהמיתקן השני נתגלתה הפינה הדרומית, שלה דופן מטויחת. בין שני המיתקנים נחשפה רצפה הניגשת לקיר. כן נתגלו מיתקנים אחדים: צינור חרס (8.5 ס"מ קוטר; כ-4 מ' אורך) מדופן מבחוץ בחומר מליטה אפור הכולל אבנים קטנות (איור 8), ומיתקן מלבני (1.4 × 2.2 מ') שדופנותיו עבות ובנויות מאבני גוויל וחומר מליטה אפור; נראה כי שימש לחלוקת מי השקיה לשדות. כבשן נוסף שנתגלה במהלך בדיקת דחפור נחפר בחלקו.