נחשפה מערכת מים — באר גדולה, שאליה מתחבר צמד בריכות אגירה בנויות ומקומרות —שנבנתה בתוך אדמת סחף, המאפיינת את אפיק נחל ירמות, ותוארכה על סמך הסגנון האדריכלי והממצא הקרמי לתקופה העות'מאנית המאוחרת (איורים 2, 3). במהלך החפירה עלו מי תהום שהקשו על החפירה והתיעוד.

 
מהבאר (L109; כ-3.7 מ' קוטר; איור 4) נחשפו שמונה נדבכים (W103; כ-3 מ' עומק); צמודים אליה ממזרח צמד בריכות אגירה — חללים תת-קרקעיים, הבנויים בציר מזרח–מערב (L125 ,L104; כ-2.0 × 3.7 מ', 1.75 × 4.90 בהתאמה, 2.2 מ' עומק; איורים 5–8). מהבאר הובילה תעלה (L121; איור 9) אל בריכה 104. בין הבריכות תעלה קצרה פתוחה (L128; כ-0.4 × 0.9 מ', גובה 0.7 מ') תחומה בשני קירות נמוכים (W118 ,W115), הבנויים על קיר רחב (W122; כ-1.5 מ' רוחב; איור 4: חתך 3–3). בנדבך התחתון של קיר 122 נחשפה תעלה (L129; כ-0.3 × 1.5 מ', 0.2 מ' גובה), שחפירתה לא הושלמה. בין שתי הבריכות, מדרום ומצפון לתעלה 128, נחשפו שני תאים בנויים (L124 ,L123), אולי שימשו לאחסון. קירות האורך של שתי הבריכות (W120 ,W119 ,W113 ,W110; איור 7) בנויים משתי שורות של אבנים מסותתות וביניהן ליבה עבה. בבריכה 104 שרד קמרון (L112; איור 10), שנמצא מכוסה בשכבה של דבש וטיח. בבריכה 125 נמצאה שכבת מפולת, כנראה קמרון שהתמוטט. בבריכות זוהו בכמה מקומות שרידי טיח.
נמצאו חרסים אחדים, בעיקר במפלס פני השטח, בהם קערה (איור 1:11), קנקנים (איור 2:11, 3) ופכים מטיפוס בריק (איור 4:11, 5), המתוארכים לתקופה העות'מאנית המאוחרת (המאות הי״ח–הי״ט לסה"נ).
 
בשכבת האדמה העליונה בתוך הבאר (L109) נמצאו שני מטבעות ועיטור דמוי-מטבע עשוי מתכת: מטבע של קונסטנטינוס הב' (355–361 לסה"נ; ר"ע 164848); חיקוי של קורוש כסף שנטבע בקונסטנטינופול בימי שלטונו של הסולטן עבדולעזיז (1861–1875; ר"ע 923712); ורפליקה מקופלת של מטבע שנטבע בימי המלך ג'ורג' החמישי מלך אנגליה (1911–1936; ר"ע 164849).
 
נחשפה מערכת מים, ואפשר להניח ששירתה את מעבדי השדות של אחד הכפרים הסמוכים, למשל, בית ג'מאל או ח' ג'ילג'יל, וכן עוברי אורח שעברו בדרך הראשית שחיברה בין בית גוברין לאמאוס. ריבוי בארות ביחידת שטח קטנה יחסית אינו מקרי, ומעיד על מי תהום גבוהים וזמינים. נחל ירמות חותר אל תוך תצורה גאולוגית (Taqiye) אטומה למים, ולכן מתאימה לחפירת בארות. ממצאי החפירה מצטרפים למידע מחפירות קודמות, הרוקמות סיפור חוצה תקופות של חקלאות, התיישבות ודרך קדומה.