שטח החפירה חולק לארבעה שטחים מפאת גודלו (איור 2): שטחים A ו-B בחלק הדרומי של השכונה המתוכננת, שטח C באזור שבו תוקם תחנת שאיבה מדרום לשכונה ושטח D בחלק הצפוני של השכונה. שטחים CA נמצאים בשטח אגן ההיקוות של נחל אשלון הנמשך לדרום-מזרח ונשפך אל נחל ממשית.

 
שטח A
נחפרו סכר, שלמרגלותיו נמצא קבר מודרני שלא נחפר, קטע קיר קצר ושלוש מדרגות חקלאיות.
סכר (איור 1:2). הסכר (W1; כ-17 מ' אורך; איורים 3, 4) נבנה בכיוון מזרח–מערב מאבני שדה בינוניות וגדולות שהונחו במדורג, והשתמר לגובה של יותר מ-2 מ' (6–10 נדבכים). למרגלות הסכר, בערך במרכזו, נמצא תא (L101; כ-0.7 × 1.8 מ') שנבנה משורה אחת של אבנים (W2), כנראה קבר בדואי מודרני (לא נחפר; איור 5).
קיר (איור 2:2). כ-15 מ' מדרום-מערב לסכר, על מדרון צפוני של גבעה, נמצא קיר שמהותו לא הובררה (W3; כ-3.5 מ' אורך; איור 6). הקיר, שכיוונו צפון–דרום, נבנה במורד המדרון משורה אחת של אבני שדה בינוניות וגדולות שהונחו על הסלע. אבן יחידה, שנמצאה סמוך לקצהו הצפוני של הקיר (לא בתכנית), היא אולי עדות לקיר שלא שרד.
מדרגה חקלאית (איור 3:2). כ-20 מ' מצפון לסכר נחשפה מדרגה חקלאית; שרדו ממנה שני קטעים (W6 ,W4; כ-0.3–0.4 מ' גובה השתמרות; איור 7), וחלקה המרכזי נסחף בשל ערוץ קטן. המדרגה, שכיוונה צפון-מזרח–דרום-מערב, נבנתה מאבני שדה בינוניות (11.4 מ' אורך הקטע שנחפר מתוך 20.5 מ' אורך כולל).
מדרגה חקלאית (איור 4:2). כ-80 מ' מצפון למדרגה באיור 3:2 נחשפה מדרגה (W5; כ-12.7 מ' אורך, 0.3 מ' גובה השתמרות; איור 8), שנבנתה מאבני שדה קטנות ובינוניות בכיוון מזרח–מערב.
מדרגה חקלאית (איור 5:2). כ-35 מ' מצפון-מערב למדרגה באיור 3:2 נחשפה מדרגה נוספת (W7; כ-3.8 מ' אורך, 0.2–0.3 מ' גובה השתמרות; איור 9), שנבנתה מאבני שדה קטנות ובינוניות וכיוונה צפון-מזרח–דרום-מערב.
אופי הבנייה של השרידים בשטח A, חרסים מצולעים שנמצאו בסביבתם, וכן מקבילות מוכרות מרחבי הנגב, מתארכים את השרידים לתקופות הביזנטית–האסלאמית הקדומה.
 
שטח B
כ-150 מ' ממערב לשטח A, על ראש גבעה, נחפרו מבנה עגול ורוגם. הן המבנה הן הרוגם אופייניים בתכניתם למבנים ולרגמים דומים במרחב, המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית. עוד נחפרו בור מים אחד ומערכת איסוף המים שלו ושלוש מדרגות חקלאיות, המתוארכים לתקופה הביזנטית; הבור מוסיף לשמש להשקיית צאן עד ימינו. כן נוקו ותועדו בשטח זה שני קברים מודרניים.
מבנה (איור 6:2). נחשף מבנה עגול על ראש גבעה שטוחה המכוסה במשטח של חלוקי צור. קיר המבנה (W21; כ-2.3 מ' קוטר, 0.2 מ' גובה השתמרות; איורים 10, 11) נבנה מאבני שדה קטנות ובינוניות והשתמר רק בחלקו. רצפת המבנה (L205) נמצאה בעומק של 0.15 מ' מתחת לפני השטח ועשויה אדמה מהודקת.
רוגם (איור 7:2). בנקודה הגבוהה ביותר של הגבעה, כ-10 מ' מצפון-מזרח למבנה, נמצא רוגם (L201; כ-4.0–4.5 מ' קוטר, 0.6 מ' גובה השתמרות; איור 12) שהשתמרותו ירודה, ועל כן קוטרו המקורי אינו ידוע. במרכז הרוגם נחשף תא קטן ריק (L208; כ-0.4 × 0.6 מ'). בעומק 0.3 מ' התגלה סלע האם ששימש רצפה בתא.
בור מים, סכר ומערכת הזנה (איור 8:2–11). כ-60 מ' מצפון-מערב לרוגם התגלה בור מים חצוב בסלע (L215; איור 13); הבור היה מלא במים בזמן החפירה, ולכן לא נחפר. הבור הוא חלק ממערכת לאיסוף מים, שכללה גם סכר, שתי תעלות איסוף מים ובור שיקוע. הבור ממוקם על הגדה המזרחית של נחל אשלון סמוך לנקודה שבה גדות הערוץ נעשות תלולות, למרגלות מצוק בגובה של כ-2 מ'. פתח הבור עגול (כ-1 מ' קוטר, כ-1.2 מ' עומק עד להתרחבות הבור). בנקודה שבה מתרוממים מצוקים משני צדי ערוץ הנחל התגלה סכר (W25; כ-9.5 מ' אורך, 0.9 מ' גובה השתמרות מרבי; איור 14) שהפנה את המים לבור המים. הסכר נבנה מאבני שדה בינוניות וגדולות וכיוונו מזרח–מערב. הוא נבנה הישר על הסלע, ונפרץ בחלקו המזרחי, במקום שבו השתלב עם תעלת הזנה צפונית של הבור (L216; איור 15). התעלה נבנתה צמוד למצוק ונתחמה ממערב בקיר (W28; כ-6.2 מ' אורך השתמרות, 0.4–0.5 מ' גובה השתמרות), שנבנה משורה אחת של אבני שדה בינוניות, שהונחו בניצב על צדן הצר. הקיר נבנה במרחק 0.7–1.2 מ' מהמצוק. קצהו הצפוני של הקיר וחלקו המזרחי של הסכר לא השתמרו, אולם אין ספק כי היו קשורים זה לזה ושימשו לאיסוף מים לבור. בערך במרכז התעלה נבנה קיר (W29) שחסם את המעבר וכנראה שימש לעצירת סחף; חלק התעלה שמצפון לו (L216b) שימש בור שיקוע.
בין הקצה הדרומי של קיר 28 לבין פתח הבור נחצבה בסלע תעלה (0.2 מ' רוחב, כ-1 מ' אורך, 0.1 מ' עומק; איור 15). ייתכן שנחצבה בשלב ראשון וקיר 28 נבנה בשלב מאוחר. במרחק 30 מ' ממערב לרוגם 201 נמצא הקצה העליון של תעלת הזנה דרומית של בור המים, שנבנתה משני קטעים. הקטע העליון (L203; כ-26 מ' אורך; איור 16) תחום מדרום בשורה אחת של אבני שדה בינוניות (W22a) ובקצהו המערבי הופך לתעלה חצובה בסלע (L206; כ-0.5–0.8 מ' רוחב, 0.4–0.6 מ' עומק; איור 17), כיוונו מזרח–מערב. תעלה 206 פונה בכ-90º לצפון ומסתיימת לאחר כ-5 מ', שם מתחיל הקטע התחתון של תעלת ההזנה (L204; כ-54 מ' אורך כולל), שכיוונו צפון–דרום. גם את הקטע התחתון תוחמת שורת אבני שדה בינוניות ממערב (W22b), שהשתמרה בקטעים אחדים. 12 המטרים, המחברים את תעלת ההזנה אל בור המים לא שרדו.
מדרגה חקלאית (איור 12:2). כ-25 מ' מצפון לסכר (W25) נחשפה מדרגה (W26 ,W24; כ-38 מ' אורך כולל, 0.4 מ' גובה השתמרות מרבי; איור 18), שכיוונה דרום-מזרח–צפון-מערב, המתעגלת בשליש המערבי שלה לדרום-מערב. המדרגה נבנתה משורה אחת עד שתיים של אבני שדה בינוניות, ונחפרו בה שלושה קטעים (20.7 מ' אורך מצטבר).
מדרגה חקלאית (איור 13:2). כ-35 מ' מצפון למדרגה באיור 12:2 נחשפה מדרגה (W23; כ-25 מ' אורך כולל, 0.4 מ' גובה השתמרות מרבי; איור 19) שנבנתה משורה אחת עד שתיים של אבני שדה בינוניות וגדולות וכיוונה מזרח–מערב. נחפרו שני קטעים (11.8 מ' אורך מצטבר).
מדרגה חקלאית (איור 14:2). כ-35 מ' מצפון למדרגה באיור 13:2 נחשפה מדרגה (W27; כ-7 מ' אורך השתמרות, 0.2–0.3 מ' גובה השתמרות) שנבנתה משורה אחת של אבני שדה קטנות ובינוניות וכיוונה מזרח–מערב.
קברים (איור 15:2). כ-50 מ' ממזרח למדרגות באיור 12:2, 13 נמצאו על פני השטח שני ריכוזי אבנים (L213B ,L213A; כ-2 מ' אורך; איור 20) המרוחקים כ-5 מ' זה מזה ומתארם סגלגל. ממזרח וממערב לשני ריכוזי האבנים נמצאו שתי אבנים הניצבות על הפן הצר שלהן (מצבות?), ומכאן ההנחה שאלו קברי בדואים מודרניים. לפיכך השרידים נוקו ותועדו, אך לא נחפרו.
 
שטח C
במרחק 130–300 מ' מדרום לשטחים A ו-B נחפרו שתי מדרגות חקלאיות, שרידים דלים של סכר הטיה ומאגורה גדולה, שלה מערכת כניסת מים מורכבת. כל השרידים מתוארכים לתקופה הביזנטית, אך נראה שהמאגורה הוסיף לשמש עד לתקופה העות'מאנית ואולי אף עד השנים האחרונות.
מדרגה חקלאית (איור 16:2). כ-120 מ' מדרום-מזרח לסכר 1 משטח A נמצאה מדרגה חקלאית (W34; כ-15.6 מ' אורך, 0.6–1.0 מ' גובה השתמרות) שכיוונה מזרח–מערב. המדרגה נבנתה במדורג מאבני שדה בינוניות וגדולות. בחלקה המערבי התגלה קיר נוסף (W35; כ-5.2 מ' אורך) המתפצל ממנה, שמהותו לא הובררה.
מדרגה חקלאית (איור 17:2). כ-180 מ' מדרום למדרגה באיור 16:2 נמצאה מדרגה נוספת (W32; כ-29 מ' אורך כולל, 0.2–0.5 מ' גובה השתמרות) שנבנתה משורה אחת של אבני שדה בינוניות וגדולות, וכיוונה מזרח–מערב. נחפרו שני קטעים בקצותיה (10.9 מ' אורך מצטבר).
מכלול מאגורה (איור 18:2, 19). כ-50 מ' ממערב למדרגה באיור 17:2 נחשפה מערכת מורכבת של מאגורה לאגירת מים (L325; כ-18 × 22 מ'; איורים 21, 22). כ-15 מ' מצפון למכלול המאגורה, על הגדה הדרומית של ערוץ נחל אשלון, נמצא ריכוז מוארך של אבנים (W31; כ-4 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב), כנראה שריד של סכר ששימש להטיית המים מהערוץ למאגורה. שקע מוארך בין הסכר למאגר מסמן כנראה את תוואי תעלת ההטיה שקישרה ביניהם. השקע המוארך מסתיים, בקצהו הדרומי, סמוך לתא רבוע (L320; כ-1.4 × 1.7 מ', 1.0–1.3 מ' עומק) בנוי אבני גזית ותחום בארבעה קירות (W39–W36), ונראה ששימש בור שיקוע של המאגורה. כחצי מטר מעל רצפת הבור, בערך במרכז הקיר הדרומי-מזרחי של בור השיקוע (W38), נמצא פתח רבוע (L326; כ-0.5 × 0.5 מ') שלוח אבן מוחלק בתחתיתו. הפתח מוביל דרך מעבר (1.2 מ' אורך) אל חלל קמרון (L324; כ-1.6 × 2.4 מ' מידות פנימיות, לפחות 1.9 מ' גובה; איור 23), שנתחם בארבעה קירות (W40 ,W38 ,W37 ,W33) והשתמר בשלמותו; רצפתו לא נחשפה. חלקם התחתון של קירות הקמרון חצוב בסלע, חלקם העליון בנוי אבנים גדולות, מסותתות בחלקן. הקמרון נבנה מאבנים מהוקצעות חלקית ומאורכות, בשילוב טיט. במרכז קיר 33 נמצא פתח (כ-1 מ' רוחב, 1.7 מ' גובה; איור 23) המוביל למאגורה רבועה (L325; כ-17 × 19 מ') חצובה בסלע, ולה ארבעה עמודים חצובים (1.4 × 1.4 מ' מידות ממוצעות של העמודים). כ-2 מ' ממזרח לקמרון 324 נמצאו שתי שקתות (L308 ,L307). שוקת 307 (0.6 × 2.4 מ') נבנתה משורה אחת של אבני גזית וטיח, רצפתה מטויחת, ואילו שוקת 308 (0.5 × 2.0 מ') חצובה בסלע. כ-1 מ' מדרום לשוקת 307 וכ-1 מ' ממערב לשוקת 308 נמצא פתח (0.5 מ' קוטר) בתקרת המאגורה ששימש לשאיבת המים (איור 24). מול פתח קמרון 324 נפרצה תקרת הסלע של המאגר במכוון, בפרצה שמתארה חצי עגול (L312; כ-1.5 × 2.2 מ'; איור 25). קיר 33 התעגל דרומה והקיף את הפרצה מעל לתקרת הסלע; צורתו מותאמת לצורת הפרצה, וקיר הקמרון ופתחו משתלבים בו. נראה כי הפרצה הייתה מכוסה כאשר המאגורה הייתה בשימוש. חלקה התחתון של המאגורה נמצא מלא בשפכים, חלקם מודרניים, עד לגובה של 1–2 מ' מתחת לתקרה. צמוד לעמוד המזרחי של המאגורה נחפר חתך בדיקה (; 1.5 × 2.0 מ') עד לעומק של כ-2 מ'; הרצפה לא נחשפה, אך ברור כי גובה המאגורה היה 3.5–4.0 מ' לכל הפחות.
 
שטח D
כקילומטר אחד מצפון לשטחים A ו-B נחפרו שרידים בשלוש נקודות המרוחקות 200–400 מ' זו מזו: מבנה, משטח סלע שעליו שני מתקנים ומדרגה חקלאית.
מבנה (איור 20:2). על ראש גבעה בצפון-מערב השטח נחפרו שרידים דלים של מבנה עגול (L411; כ-3.2 מ' קוטר; איור 26) שהוקם על משטח סלע ונסחף ברובו. המבנה נבנה שורה אחת של אבני שדה קטנות ובינוניות (W43; כ-0.2–0.4 מ' גובה השתמרות). רצפתו לא השתמרה, אולם נראה כי היא הונחה סנטימטרים אחדים מעל משטח הסלע.
מתקנים (איור 21:2). כ-350 מ' ממזרח למבנה נחפרו שני מתקנים (L409 ,L408; איור 27) שהוקמו על משטח סלע; מהותם לא הובררה. מתקן 408 סגלגל (1.1 × 2.1 מ') ובנוי משורה אחת של אבני שדה בינוניות וגדולות. כ-5 מ' מדרום לו מתקן 409 עגול (1.5 מ' קוטר) הבנוי אף הוא משורה אחת של אבני שדה בינוניות וגדולות. ממערב וממזרח למתקנים נמצאו שני קטעי קירות (W41 במזרח ו-W42 במערב) היוצרים מתחם (כ-6 × 7 מ'), אולי שרידי גדרה.
מדרגה חקלאית (איור 22:2). בדרום שטח D נחפרה מדרגה חקלאית (W44; כ-11.2 מ' אורך, 0.3–0.7 מ' גובה השתמרות; איור 28), שנבנתה במדורג מאבני שדה קטנות ובינוניות וכיוונה צפון-מזרח–דרום-מערב.
 
ממצא קרמי
בחפירה נמצאו מעט שברי כלי חרס, אך הם לא אינדיקטיביים. עם זאת, רוב החרסים שנמצאו הם שברי גוף מצולעים, המתארכים את השרידים לתקופות הביזנטית–האסלאמית הקדומה (המאות הה'–הט' לסה"נ). כן נמצאו מעט חרסים מטיפוס כלי עזה השחורים, המתוארכים לתקופה העות'מאנית המאוחרת (המאות הי"ט–הכ' לסה"נ) ומעידים על פעילות באזור בתקופות אלו.
 
ממצא צור
אמיל אלג'ם
 
בשני האתרים מתקופת הברונזה הביניימית (איור 6:2, 7) נמצאו 34 פריטי צור מותזים. כיוון שכל האתרים נמצאו על פני השטח, כל הפריטים שנאספו שחוקים ולכולם פטינה. בשל מיעוט הפריטים אין אפשרות לתאר את התעשייה במדויק, אך אפשר להניח שהיא נתזית ומאולתרת. הפריטים נעשו מחומר גלם מקומי — חלוקים שנמצאו בקרבת האתר.
נאספו 17 נתזים (3–8 ס"מ אורך) וארבעה להבים (5–10 ס"מ אורך). הלהב הארוך ביותר (10 ס"מ; איור 1:29) עשוי צור איאוקני אפור, חומר גלם שלא נמצא בסביבה. הוא הותז במיומנות שאינה אופיינית לתעשייה באתר, ונראה שהובא לאתר ולא סותת במקום. עוד נמצאו בסביבה הקרובה של האתר שני פריטים ראשוניים שהותזו מחלוקים. לגרעינים אין סימני עיבוד על משטחי הנקישה, ולפי הצלקות בצד הדורסלי שלהם, ניכר כי אלה גרעיני נתזים רב-כיווניים. 
נמצאו 11 כלים משובררים, בהם תשעה נתזים משובררים בשברור לא אחיד (איור 2:29), להב על פריט ראשוני משוברר (איור 3:29) וכלי קיצוץ על חלוק (10 ס"מ אורך; איור 4:29), שהקצה הפעיל שלו נמצא על הצד הצר של החלוק ונוצר משלוש צלקות.
 
המבנה והרוגם מתקופת הברונזה הביניימית שנחפרו משתלבים היטב באתרים בני התקופה שנחפרו באזור בעבר, ואפשר לשייכם לפעילות עונתית של רועים שנדדו לאזור זה בעונת החורף ובראשית האביב.
באתרים שיוחסו לתקופות הביזנטית–האסלאמית הקדומה לא נתגלה ממצא מתארך, למעט חרסים מצולעים אחדים, ולכן תיארוכם מתבסס בעיקר על אופי המבנים ושיטת בנייתם, לצד ההיכרות עם אתרים סמוכים מתקופות אלו. אתרים אלה היו ככל הנראה חלק מהעורף החקלאי של ממשית — העיר הראשית באזור בתקופה זו — או שהם חלק מהשטחים החקלאיים של כפר מן התקופה האסלאמית הקדומה, השוכן כקילומטר אחד ממזרח לחפירה (מעלה גדוד; נ"צ מרכזי 205250/552300). חלק מאתרים אלה המשיכו לשמש לסירוגין עד התקופה העות'מאנית (המאות הט"ז–הכ' לסה"נ) ואף מאוחר יותר, עד ימינו אנו. 
הקברים המודרניים וכן המשך השימוש בבורות המים מלמדים כי מאז התקופה האסלאמית הקדומה ועד ימינו פעלו באזור נוודים שהוסיפו להשתמש במתקנים שהותירו קודמיהם. כיום נותר בשטח רק מאגר 325 על כל מרכיביו (מבנה הכניסה, בור השיקוע, השקתות ועוד) ויש אף כוונה להשלים את חפירתו ולשמר אותו. שאר האתרים נהרסו לחלוטין לצורך הקמת השכונה ופיתוח האזור.