בחודש מרס 2016 נערכה חפירה בשטח שבין קיבוץ רביבים לקיבוץ רתמים, לגדת נחל רביבים (הרשאה מס' 7671-A; נ''צ 171679-792/551530-675), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ רביבים, נוהלה על ידי מ' פסטרנק, בסיוע י' אל-עמור (מנהלה), י' חימי וי' עבאדי-רייס (ייעוץ) ופועלים מכסייפה.
בסקר שנערך קודם לחפירה נתגלו מדרגות עיבוד אחדות לגדתו הצפונית-מזרחית של נחל רביבים (איור 1), בקרקע של אדמת לס חולית. בעקבות הסקר נערכה חפירה מדגמית בחמישה קירות התוחמים חמש מן המדרגות על גדתו המתעקלת של הנחל; בכל אחד מהקירות נפתח ריבוע חפירה אחד (L201 ,L200 ,L102–L100), ונבחן בו קטע מן הקיר.
ריבוע 100. נבדק קטע (5.8 מ' אורך) מקיר הנמשך לאורך 80 מ' בכיוון דרום-מערב–צפון-מזרח. התברר כי מדרגת העיבוד נתמכת בשני קירות של אבני שדה לא מסותתות, שביניהם (0.7 מ') מילוי של אדמת סחף ובה אבנים קטנות ואדמת לס. קיר הפן החיצוני של מדרגת העיבוד נבנה לגובה נדבך (איור 2) ואילו הקיר הפנימי נבנה לגובה עשרה נדבכים (1.9 מ' גובה; איור 3), רובם מאבנים בינוניות (0.2 × 0.3 מ'), שלושת הנדבכים התחתונים נבנו מאבנים גדולות יותר (0.4 × 0.5 מ').
ריבוע 101. נחפר קטע קיר (5 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב; איור 4) הנמשך לאורך 70 מ' בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח, חלקו הדרומי מתעגל מזרחה. הקיר בנוי משורה אחת של אבני שדה לא מסותתות (0.2 × 0.3 מ') לגובה נדבך אחד בלבד.
ריבוע 102. נחפר קטע קיר (5.6 מ' אורך) הנמשך 100 מ' בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב, בנוי מחמש שורות צמודות של אבני שדה לא מסותתות (0.1 × 0.2 מ'). בעומק 0.4 מ' נמצא נדבך נוסף של אבנים גדולות לא מסותתות (0.3 × 0.4 מ'; איור 5).
ריבוע 200. נחפר קטע קיר (5.4 מ' אורך; איור 6) הנמשך לאורך 190 מ' בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח, בנוי משתי שורות של אבני גיר ואבני צור לא מסותתות גדולות (0.75 מ' רוחב) בגובה נדבך אחד ששוקע אל תוך אדמת הלס.
ריבוע 201. נחפר קטע קיר (3.5 מ' אורך; איור 7) הנמשך לאורך 80 מ', בנוי שורה אחת של אבני גיר ואבני קִרטון לא מסותתות לגובה ארבעה נדבכים.
בחפירה נחשפו קטעי קירות שדה שחלקם הם מדרגות עיבוד שזוהו ותועדו בסקר. גודלם אינו אחיד, כך ניכר במספר הנדבכים שלהם וברוחבם. לא נמצאו כלל ממצאים שיתרמו לתיארוכם. כ-10 ק''מ מדרום-מזרח לנחל מסעד, נמצאו שרידים של מדרגות עיבוד מדורגות (
באומגרטן, אלדר-ניר ושמש 2014), ובאזור החפירה אותרו מדרגות עיבוד, אתרי חניה וסכרים חקלאיים מהתקופה הביזנטית (
באומגרטן 2012).
מסקרים וממחקרים קודמים עולה כי מדרגות העיבוד הן מן התקופת הביזנטית (היימן תשנ''ב:91). הקירות יוצרים מסגרת המקיפה קטע של נחל רביבים, שנועדה להטות את זרימת המים ולאגום אותם ביעילות לצורכי חקלאות. ממצא זה מוסיף עוד הוכחה להתפשטות העורף החקלאי ולעלייה בהיקף יישובי הקבע באזורים מדבריים.
היימן מ' תשנ''ב. חקלאים ורועים בהר הנגב בתקופות הביזנטיות והמוסלמית הקדומה. בתוך ש' דר, עורך. חידושים בחקר החקלאות ובכלכלה העתיקה של ארץ-ישראל. אוניברסיטת בר-אילן. רמת גן. עמ' 91–113.