שטח A הוא אזור נרחב על גבי המדרון הצפוני של גבעת ח' אל-עליא. השטח מעט טרשי ומאופיין במשטחי סלע גבוהים, חלקם היו חשופים טרם החפירה. התגלו שרידי מתקנים חקלאיים חצובים בסלע: מתקנים פשוטים, כמו משטחי עיבוד, ספלולים וצלבים חצובים (איור 3); אגנים פשוטים, אגנים שבקצותיהם גומחות, כנראה מתקני ריסוק וסחיטה (איור 4); ומתקנים חקלאיים מורכבים יותר כגון בור מים, גת ובית בד (איור 5). עוד תועדו בשטח קירות שדה אחדים (איור 6).
החפירות בתוך המתקנים ולצד הקירות העלו הצטברויות סחף טבעיות ובהן ממצא קרמי שחוק ומעורב; לפיכך לא ניתן לתארך את המתקנים החקלאיים וקירות השדה בוודאות. עם זאת, ניתן להציע כי (1) המתקנים החקלאיים הפשוטים (ספלולים ואגני ריסוק וסחיטה) שימשו בתקופת הב"ב; (2) הגת ובית הבד שימשו בתקופות הרומית הקדומה עד הביזנטית, על סמך זיהוי שרידי יישוב מתקופות אלו בח' אל-עליא (Dagan 2010:155–156); ו-(3) קירות השדה נבנו בתקופה העות'מאנית. ייתכן שגם חציבת הצלבים על משטחי הסלע היא מהתקופה העות'מאנית והם נחצבו על ידי הנזירים ממנזר בית ג'מאל הסמוך, שהיו בעלי השטח עד לא מכבר. יש לציין כי צלבים מעין אלה מזוהים גם כסימון של גבולות חלוקה או בעלות על שטח (טפר 2009).
שטח B הוא מדרגה חקלאית רחבה המבוססת על הטופוגרפיה הטבעית ממזרח לשטח A. בחלקה הדרומי של המדרגה נחשפו שרידים קטועים מאוד ופגועים של מבנה מתקופת הב"ב (איור 7). בחלקה הצפוני של המדרגה זוהו שרידי מתקן, גם הוא מתקופת הב"ב, שטיבו אינו ברור (איור 8) ובודדה.
סמוך לשרידי המתקן, וכן על גבי רצפת המבנה ובתשתית שמתחתיה, התגלו כלי חרס מתקופת הב"ב, מעט שברי צור, כלי אבן ועצמות בעלי חיים. שרידים אלה הם כנראה המשכו של היישוב שנחפר על ידי פז (תשע"ג:36–39), ודלילות השרידים באזור זה מלמדת כי אלו הם שולי האתר או שהאזור נפגע בפרקי זמן מאוחרים, או שילוב של השניים.
שטח C נמצא בוואדי שלמרגלות ח' אל-עליא, מצפון-מזרח לגבעה, ממזרח ולמרגלות שטח B. בחפירה, כמו בסקר ובחתכי הבדיקה המקדימים, התברר שהשטח דל יחסית בשרידים ארכיאולוגיים ונראה שהאזור נוצל לשטחי חקלאות. נמצאו קירות שדה אחדים, חלקם מדרגות חקלאיות וחלקם קירות סכר (איור 9) והתגלתה גת פשוטה חצובה על גוש סלע גדול (איור 10). לא ניתן לתארך בוודאות את השרידים שנחפרו. במילויים שלצד קיר הטרסה נמצאו כלי חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הח' לסה"נ) אך כמות הממצא והקשרו הסטרטיגרפי אינם מאפשרים תיארוך. מתוך קיר הסכר נלקחו דגימות קרקע לצורך תיארוך על בסיס OSL; מהתוצאות שיתקבלו אפשר יהיה לתארך במדויק את מועד בנייתו ולהציע כי זה המועד שבו נבנו גם שאר קירות השדה בשטח.
שטח D, מצפון לשטח C, על גבי שתי מדרגות רחבות במורד מדרון ממזרח לערוץ הוואדי, שעובדו ועוצבו בבניית קירות טרסה ארוכים ומסיביים ופילוס השטח. על גבי המדרגה העליונה זוהו שרידים ארכיאולוגיים בשלוש שכבות: שרידי יישוב מתקופת הב"ב (שכבה III), קטע דרך, ככל הנראה מתקופת הברזל (שכבה II) ושרידי פעילות חקלאית (שכבה I).
שכבה III – בשכבה הקדומה התגלו שרידי יישוב מתקופת הב"ב. זוהו קטעי קירות, כנראה משלוש יחידות ארכיטקטוניות וכן שרידים של מתקנים ביתיים (איור 11). לצד המבנים נחשפו מפולות ומתחתן מפלסי חיים שבהם ממצא פזור: שברי כלי חרס, פריטי צור, כלי אבן ועצמות בעלי חיים. באחד מהמתקנים נחשפו באתרם שברי כלי חרס ובין השברים שרידי גרעיני זיתים מפוחמים (איור 12). שרידים אלו, לצד שרידי עץ שרוף שנחשפו בבורות לצד המבנים, נשלחו לתיארוך באמצעות פחמן 14.
שכבה II – שרידי המבנים מתקופת הב"ב נמצאו תחת מפלסי אבנים שחפירתם העלתה, לצד קרמיקה מתקופת הב"ב, גם כלי חרס מתקופת הברזל 2ב'. מפלסי האבנים הם כנראה דרך קדומה, אף שייתכן כי אלו שרידי מפולות המבנים או פילוס השטח למטרות חקלאיות. ההצעה לראות במפלסי אבנים אלו חלק מדרך מבוססת בעיקר על חשיפת קטע דרך בצפון שטח D. הדרך הקדומה עוצבה בבניית קיר שול צר וארוך שממערב לו תשתית מרוצפת מאבנים קטנות, שנתחמו בצדן המערבי במחשוף סלע אם טבעי וקיר בנוי במקומות שבהם הסלע היה נמוך מדי (איור 13).
חפירת המילוי בריצוף הדרך בצפון שטח D העלתה כלי חרס שתוארכו בעיקרם לתקופת הברזל 2ב'. זהו הממצא המאוחר ביותר שנחפר בהקשר ברור לשרידי הדרך ולצד הכמות הרבה של שברי הכלים מתקופה זו נראה כי הדרך נסללה בתקופת הברזל 2ב'. עם זאת, מכיוון שזהו מילוי, ייתכן שכלי חרס אלו אינם משקפים את פרק הזמן שבו נסללה הדרך אלא את השרידים שפורקו לצורך תשתיתה. נלקחו דגימות קרקע לצורך תיארוך מוחלט באמצעות OSL.
שכבה I – במרכז שטח D זוהו שני קירות מונחים על גבי תשתית האבן של הדרך, כלומר מאוחרים לה (איור 14). הקירות שונים באופי בנייתם הן מקירות הדרך הן מקירות המבנים הקדומים ובנויים מאבני גוויל גדולות המונחות זו לצד זו ללא חומר מליטה. קשה להגדיר במדויק קירות אלו, אך כיוון שלא נמצאה כל רצפה הניגשת אליהם ובשל אופי בנייתם נראה כי נועדו לצרכים חקלאיים. קירות אלו הם השלב המאוחר ביותר ברצף הסטרטיגרפי בשטח D.
קיר טרסה נוסף נמצא בחלקו המערבי של שטח D (איור 15) ולצדו צלב חצוב על סלע. אף שהקיר אינו חלק מרצף סטרטיגרפי כלשהו אפשר להעריך כי גם הוא מקירות השדה משכבה I, שלא ניתן לתארכה כלל.

החפירה תורמת להבנת מערך היישובים והפעילות החקלאית במרוצת התקופות. בתקופת הב"ב, למרות חשיפתם של יישובים מורכבים בעבר הירדן המזרחי (למשל ח' איסקנדר; Richards et al. 2010), בעמק הירדן (למשל שער הגולן; Eisenberg 2012) ואפילו בשדרת ההר המרכזית (למשל נחל רפאים; אייזנברג תשנ"ד), רוב היישובים עדיין קטנים, דלים ומבוססי חקלאות, עדות לאורח חיים פסטורלי ואף נוודי למחצה (Prag 2014:394–396). שרידיי היישובים שהתגלו בשטחים B ו-D, הכוללים שרידי מבנים דלים ללא עדות לרצף סטרטיגרפי ארוך, תואמים תמונה זו. אפשר כי המתקנים החקלאיים הפשוטים – ספלולים, מתקני ריסוק וסחיטה ומשטחי עיבוד – שתועדו בשטח A, שנראה כי הם מתקופת הב"ב, הם מעין 'אזור תעשייה' בשולי היישוב.
מקבץ האתרים באזור ח' אל-עליא, העולה מתוצאות החפירה, בשילוב המידע מחפירות ומסקרי העבר, מייצר תפרוסת יישובים הדורשת דיון נרחב שייעשה בפרסום הסופי. אפשר כי בית הקברות הגדול (פז תשע"ג; פז ורדשקובסקי 2016) שימש אתר קבורה קהילתי-מסורתי, שפעל במשך עשרות ואולי מאות שנים, ומשך אל סביבתו את הקהילות שהרגישו מזוהות איתו.
בתקופת הברזל 2ב' אפשר שנחשפה דרך אשר חיברה בין היישובים באזור, בהם ח' אל-עליא, תל בית שמש ותל זנוח.
בשטחים A ו-C נחשפו שרידים של פעילות חקלאית: מתקנים, מדרגות חקלאיות, סכרים וקירות שדה. אין אפשרות לתארכם בוודאות לתקופה כלשהי, אך הם משקפים את איכותם של השטחים החקלאיים בסביבה, בוואדי ועל המדרונות, שמשכו אליהם אנשים לאורך התקופות.