דולמן 1 (איורים 2, 3) שייך לטיפוס 1b בטיפולוגיה שהציעה אפשטיין (Epstein 1985:23–26). זהו מבנה קטן יחסית לאחרים שנחפרו, קירותיו בנויים משלושה לוחות בזלת גדולים ניצבים (כ-0.5 × 1.0 × 1.5 מ'), היוצרים תא קבורה מלבני (0.9 × 1.9 מ', 0.7 מ' גובה) בציר מזרח–מערב. אבן הקירוי של הדולמן (0.7 × 1.7 × 2.1 מ') גלשה בעבר ומונחת היום ממערב לו. התא הכיל שכבת הצטברות דלה של קרקע חרסיתית ונמצאו בו מעט שברים של נתזי צור שחוקים וחרסים קטנים מגולגלים. ממערב ובצמוד לפתח הדולמן נחשף ספלול (0.15 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק) שנקדח לתוך אבן בזלת גדולה

 
דולמן 2 (איורים 4, 5), השייך לטיפוס 2c של אפשטיין (Epstein 1985:23–26), בנוי מטומולוס סגלגל (כ-10 מ' קוטר) — מערום של אבני שדה מוקף בקיר אבן, הבנוי היטב מאבני שדה גדולות לגובה של עד שלושה נדבכים. פרוזדור ארוך ומדורג הוליך לתא קבורה מלבני (1.5 × 1.6 מ', 1.6 מ' גובה) בציר צפון–דרום. התא בנוי מלוחות בזלת גדולים ניצבים (1.00–1.35 × 1.00–1.40 מ' לערך). התא נמצא ללא כל קירוי ולא נמצאה באזור אבן המתאימה לשמש לו גג. בתא, שנחפר כולו עד לרצפתו, הצטברה קרקע חרסיתית כהה (כ-0.3 מ' עובי), ואותרו בה שברי קנקנים המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית (איור 6) ומעט פריטי צור שחוקים. מתחת להצטברות נחשפה רצפת סלע, כנראה סלע האם באזור.
 
דולמן 3 (איור 7) בנוי מטומולוס חריג בגודלו (כ-20 מ' קוטר), מטיפוס שטרם תואר בספרות (לדיונים כלליים ר' הרטל 1987; Fraser 2015); הטומולוס נבנה במדרון תלול של מדרגת סלע גדול, ובתוכו אפשר להבחין בקירות תמך עגולים הבנויים מסלעי ענק וביניהם מילוי של אבני שדה גדולות. משקלן של האבנים בטומולוס מוערך בכ-400 טונות. בתוך הטומולוס נחשף תא קבורה מרכזי (3a) ולפחות ארבעה תאי קבורה קטנים יותר (3e3b) הממוקמים מתחתיו. נחפר רק תא הקבורה המרכזי 3a, חדר מלבני (2 × 3 מ', 1.6 מ' גובה), הבנוי בציר צפון–דרום; נראה כי הכניסה הייתה מצפון, דרך מסדרון מקורה בלוחות בזלת מאורכים, החסום היום באבנים. התא בנוי מלוחות בזלת גדולים מאוד ניצבים (1.0 × 1.5 × 2.0 מ'; איורים 8, 9). אבן הקירוי של הדולמן אדירה בגודלה (1.5 × 3.0–3.5 × 4 מ') ומשקלה מוערך בכ-50 טונות. ההצטברות בפנים תא הקבורה נחפרה בחלקה, בהתמקדות ברבע הדרומי-מערבי. השכבה העליונה היא אדמה קלה, כמעט אבקתית (כ-0.1 מ' עובי), מתחת למפולת אבנים. בשכבה זו אותר שבר של סיר בישול מן התקופה הרומית התיכונה (איור 1:10). מתחת לשכבה זו נחשפה שכבה של קרקע חרסיתית כבדה, ובה שברי כלי חרס רבים, המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית: סירי בישול (איור 2:10–4) וידית מעוטרת בחירור (איור 5:10), הדומה לזו שנמצאה בחפירה קודמת באחד מהדולמנים בשמיר (זינגבויים 2009) וכן בחפירות דולמנים ברמת הגולן (Epstein 1985). לצד שברי כלי החרס נחשפו עצמות אדם במצב השתמרות גרוע, רובן כפרגמנטים קטנים, אם כי תועדו גם עצמות ארוכות. למרות מצב השימור אפשר היה לזהות את שרידיהם של לפחות שלושה נקברים. הממצא הקטן משכבה זו כולל שבר סיכת נחושת, מעט כלי צור ונתזים, מקבות אבן וכן חרוזים (איור 11). החפירה הופסקה טרם הגיעה למפלס הרצפה.
 
הממצאים מהחפירה בשדה הדולמנים סביב קיבוץ שמיר הם ראשוניים ודרושות חפירות נוספות כדי לבסס אותם. עם זאת, אפשר להצביע על כמה גורמים המייחדים את הדולמנים שנחפרו. ראשית, החפירה חשפה כמה טיפוסי דולמנים המרוכזים באזור מצומצם. שנית, דולמן 3 הוא הגדול ביותר המוכר עד כה בשדה הדולמנים סביב שמיר, אולי הגדול ביותר שדווח בארץ ישראל ואחד הגדולים ביותר שנחקרו בלבנט. הממצאים מתארכים את הדולמנים לתקופת הברונזה הביניימית.