בחודשים נובמבר ודצמבר 2014 נערכה חפירת הצלה באזור נחל יתיר, כ-3 ק"מ ממזרח ליישוב תל שבע (הרשאה מס' 7229-A; נ"צ 190714-759/573479-526), לקראת סלילת קטע 3 של כביש 6. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת כביש חוצה ישראל, נוהלה על ידי ד' ייגורוב (צילום שטח), בסיוע י' אלעמור (מנהלה), ש' גל (GPS) ומ' קאהן (מדידות וסרטוט).
נחפרו שני שטחים (B ,A; כ-200מ"ר סה"כ; איור 1) המרוחקים כ-300 מ' זה מזה, בריבועים של 2 × 2 מ'. החפירה נערכה ביחידות של 0.1 מ' עומק, וכל העפר שנחפר נופה במלואו. סמוך לאזור החפירה תועדו בעבר שרידי מבנה רבוע מהתקופה הביזנטית, שומרה וסכר (גוברין תשנ"ב: אתרים 189–191).
שטח A חולק לשלושה תת-שטחים: בראש גבעה (A1; איור 2) ובמדרונותיה הדרומי-מזרחי (A2) והדרומי-מערבי (A3). בתת-שטח A1, מעל תצורת סלע נארי, נחפרה שכבת פני שטח של אדמת לס ובה פריטי צור מותזים בצפיפות נמוכה (איור 3). בתת-השטחים האחרים לא נחשף הסלע, ונחפרה שכבת לס מהודקת מאוד (כ-0.2 מ' עובי) ובה פריטי צור קדומים. ממצא הצור (איור 4) שנתגלה בשלושת תת-השטחים מתוארך לתקופה הפליאוליתית התיכונה.
שטח B חולק לשני תת-שטחים: דרומי-מערבי (B1; איור 5) וצפוני-מזרחי (B2). בשני תת-השטחים (כ-5 ס"מ מתחת לפני השטח) נחשפו מעט פריטי צור מן התקופה הפליאוליתית התיכונה. השטח נבדק לעומק של כ-1 מ', ולא זוהה בו מפלס ארכיאולוגי ברור.
נחשף אתר סיתות צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (התרבות המוסטרית). מהחפירה עולה שאזור הפעילות העיקרי היה כנראה בשטח A, במדרון הדרומי של הגבעה, לאורך הוואדי. הסתתים הקדומים השתמשו בחומר גלם מקומי קל לאיסוף בתחום האתר, שבשל כך נבחר כנראה לייצור כלי צור. לחפירה חשיבות רבה בחקר התרבות המוסטרית באזור.
גוברין י' תשנ"ב.
מפת נחל יתיר (139) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.