התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'

שטח N6. בדרום-מערב השטח התגלתה אדמה דחוסה בצבע חום כהה, ובה כלי צור.
 
שטח N7. נחשפו כמה קטעים של רצפת טיח (איור 5). בקטע השמור ביותר (L717) נחשף בור עגול (כ-0.5 מ' קוטר, כ-0.3 מ' עומק) שרוצף באבנים קטנות. כן התגלו הצטברויות של אדמה דחוסה בצבע חום כהה, ובהן ראשי חץ (איור 6) ולהבי מגל (איור 7) האופייניים לתקופה.
 
התקופה הכלקוליתית הקדומה
שטח N5. התגלו שרידי יישוב, ובהם זוהו ארבעה שלבים (איור 2). (1) בשלב הקדום ביותר התגלה מבנה מלבני (4 × 6 מ'), שהושתת על אדמה דקת גרגר, ובה נחשפו מעט חרסים ופריטי צור. קירות המבנה (W174 ,W172 ,W161 ,W160 ,W154; רוחב 0.5–0.6 מ') השתמרו לגובה של שניים–שלושה נדבכים. פתח המבנה היה קבוע כנראה בקיר המערבי. קיר 160 המזרחי ממשיך צפונה, אל מעבר לפינה המשוערת עם קיר 154. במבנה התגלו שרידי רצפת טיח, שהושתתה על אבנים קטנות. ממערב ומדרום למבנה נחשפו מפלסים של אדמה חומה בהירה דקת גרגר, עשירה בעצמות בעלי חיים, כלי חרס וכלי צור; אפשר שמפלסים אלה הם חצרות פנימיות או חדרים במבנה. ממזרח למבנה נחשף מפלס של אבנים קטנות מהודקות, אולי רחוב, מעבר או רחבה מרוצפת. (2) מעל שכבה של אדמה (0.10–0.25 מ' עובי), שהצטברה מעל שרידי המבנה מהשלב הקדום, התגלו קירות איתנים ורחבים (W180 ,W152 ,W144 ,W137; רוחב 1.3 מ'; איור 8). הקירות השתמרו לגובה של שניים עד ארבעה נדבכים. ייתכן שקירות אלה שייכים לשני מבנים שהופרדו במעבר צר וייתכן שהם חלק ממבנה אחד. הבנייה והתכנית של הקירות ייחודית, ולא מוכרת ממקומות אחרים. (3) התגלו קטעי קירות (W151 ,W127), בסיסי עמודים ושרידי רצפות טיח שהושתתו על אבנים קטנות. בתשתית אחת הרצפות התגלה קנקן באתרו ובו שרידי עצמות של תינוק (איורים 9, 10). רצפה זו חתמה את קיר 137 משלב 2. על תשתית האבנים בצד המזרחי של השטח התגלה מתקן עגול (איור 11), שנבנה מלוחות אבן גדולים. (4) בחלק הדרומי של השטח התגלו תשתיות של רצפות (L128 ,L120 ,L113), העשויות מאבנים קטנות.
 
שטח N6. התגלו שרידי יישוב ובהם זוהו חמישה שלבים (איור 3). (1) השלב הקדום ביותר נחשף בחלק הדרומי-מערבי של השטח. התגלו הצטברות של אדמה בהירה, בורות (L368, L360; איור 12) שנחפרו זה בתוך זה ומתקן שנבנה מלבני בוץ. במרכז אחד הבורות נחשף שבר עבה של טיח. נראה כי חפירת הבור פגעה ברצפת טיח מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', שקטע ממנה נחשף בעבר ממערב לשטח החפירה (שטח N2). תחתית בורות 360 ו-368 גבוהה מרצפת הטיח שנחשפה בשטח N2 כ-0.2 מ' בלבד. (2) התגלו רצפה ועליה ריכוזים של אבנים קטנות, כנראה מתקנים (איור 13), וקבר בנוי מפואר (איור 14). הקבר נבנה מאבני גוויל גדולות מלבניות, ומעליו הונחו שלושה לוחות אבן גדולים לכיסוי. הקבר סומן במעגל אבנים. בתוך הקבר התגלו שלד של גבר בוגר, שהונח בתנוחה מכווצת למחצה, ומעליו אדמה דחוסה בצבע חום כהה, האופיינית לשכבות מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' באתר. באדמה שמעל לנקבר התגלתה סכין מגל ארוכה, שהופקה בטכנולוגיה נביפורמית האופיינית לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'; לא ברור אם היא הונחה שם במכוון. מצפון לקבר נחשפה אדמה דומה לזו שהתגלתה בקבר, ובה כלי צור מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' ומעט חרסים. נראה כי הקבר נחפר לתוך שכבה מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. (3) התגלה מפלס של אבנים קטנות בתוך אדמה אפורה בהירה עשירה בכלי צור ובשברי כלי חרס. (4) התגלו שרידי קירות (W387 ,W386 ,W366 ,W364 ,W356 ,W342 ,W340 ,W331) ורצפות הניגשות אליהם. על אחת הרצפות (L365) התגלה שבר של צלמית עצם (להלן). על רצפה אחרת (L354) התגלו ריכוזים של לבנים שרופות. (5) התגלו שרידי קירות (W362 ,W337 ,W329 ,W318), רצפות, ועליהן מתקני אבן קטנים, ובסיסי עמודים.
 
שטח N7. נחשפו בעיקר הצטברויות של אדמה בהירה, ובה אבנים קטנות מזוות (L746 ,L744 ,L723; איור 4); חלק מההצטברויות התגלו בתוך בורות שפגעו ברצפות הטיח מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. כן נחשפו בורות (L726 ,L724), שנחפרו לתוך קרקע סטרילית ומעמיקים עד לסלע האם. במרכז השטח התגלה ריכוז של לבנים שרופות (L748), אולי מתקן. במערב השטח התגלו שרידים של שני קירות (W747 ,W742). קיר 747 נחשף בתחתית של בור (L719), ואילו קיר 742 נחשף בראש השכבה המתוארכת לתקופה. ההפרש המשמעותי בגובה הקירות מעיד שהם שייכים לשני שלבי יישוב שונים בתקופה הכלקוליתית הקדומה.
 
בשלושת השטחים התגלו מכלולים עשירים של כלי חרס, ובהם כלים מתרבות ואדי רבה (איור 15), כלי צור, ובהם להבי מגל (איור 16) וכלים דו-פניים (איור 17), ואבני קלע האופייניות לתרבות ואדי רבה (איור 18). כן התגלו שני שברים של צלמיות וחלוק נחל מעובד. בשטח N6, על רצפה 365, התגלה שבר של צלמית עצם מלוטשת ומעוטרת בחריתות (איור 19). צלמיות דומות התגלו בארץ בנווה ים (Galili et al. In press), בגושרים (גצוב תשע''א) ובעין ציפורי (מילבסקי וגצוב 2014), וכן בספרד ובאזור הסהר הפורה (Gimbutas 1989). בשטח N7, באדמה (L733) שכיסתה את רצפת הטיח מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', התגלה שבר ראש צלמית אנתרופומורפית עשויה מחרס (איור 20). תווי הפנים של הצלמית דומים לאלה של צלמית אבן שהתגלתה בנווה ים (Galili et al. in press). בשטח N5, בראש קיר 154, התגלה חלוק נחל שטוח שעל שני צדיו חריצים (איור 21).
 
תקופת הברונזה הקדומה 1ב'
בשטח N5 נחשפו שרידים של קיר רחב (W107; רוחב 1.9 מ'), שנבנה בכיוון צפון–דרום, ושל מבנה רבוע שפינותיו מעוגלות והוא ניגש אל הקיר ממזרח (W119 ,W114 ,W106; איורים 2, 22). קיר 107 נבנה בהתאם לטופוגרפיה, ככל שפני השטח נמוכים יותר מספר הנדבכים עולה, והוא השתמר לגובה נדבך אחד עד שלושה נדבכים. הנדבכים התחתונים של הקיר והמבנה נבנו לתוך תשתית האבנים הקטנות שהתגלתה בשלב 4 מהתקופה הכלקוליתית הקדומה. רוחבו של קיר 107, הבנייה והכיוון שלו זהים לאלה של חומת העיר מתקופת הברונזה הקדומה 1ב' שנחשפה בעבר מצפון לכביש 79(מילבסקי וגצוב 2014; Milevski, Liran and Getzov 2014; איור 23), ועל כן נראה כי קיר 107 הוא המשך חומה זו. אפשר ששרידי המבנה שניגש לקיר הם בסיס של מגדל או מבנה, ששימש לשמירה. ממערב לקיר 107 התגלו שברי כלי חרס רבים מתקופת הברונזה הקדומה 1ב', ואילו ממזרח לקיר 107 התגלה ממצא קרמי מועט ביותר. על כן נראה כי קיר זה תחם את היישוב ממזרח. המשך החומה מצפון לקטע שנחשף בשטח N5 ועד כביש 79 נהרס בתקופה עתיקה, אולי בתקופה הרומית (להלן). בחתכים במקום ניכרים בורות עמוקים ובהם אדמה כהה.
 
תקופת הברונזה הביניימית
בשטח N7 נחשפה הצטברות של אבנים קטנות בתוך אדמה כהה מפוררת (כ-0.15 מ' עובי), שאינה הדוקה וצפופה.
 
התקופה הרומית
שטח N5. התגלה קיר (W126), שנבנה משורה אחת של אבנים, חלקן אבני גזית (איור 2). הקיר התגלה קרוב לפני השטח ועל כן השתמרותו גרועה. הקיר מתוארך לתקופה הרומית על סמך ממצא קרמי שנחשף לצדיו. אפשר שחשיפתו של קיר זה סמוך לתוואי קיר 107 מתקופת הברונזה הקדומה 1ב' מלמדת כי הרס קיר 107 נערך בתקופה הרומית.
 
שטח N7. נחשפו שני קירות רחבים (W715 ,W714; איור 4 [קיר 714 אינו מופיע בתצלום]), שנבנו בכיוון מזרח–מערב משתי שורות של אבני שדה גדולות ובתווך אבנים קטנות. כיוון הקירות והבנייה שלהם מלמדים כנראה כי שניהם חלק מאותו מבנה נרחב; הוא נהרס בעת סלילת כביש 79. תיארוך המבנה לתקופה הרומית מתבסס על חרסים שהתגלו בבסיס קיר 715.
 
שרידי הבנייה מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' מלמדים על השתרעות רחבה של היישוב בן התקופה ששרידיו התגלו בחפירות נוספות. שרידי היישוב מהתקופה הכלקוליתית הקדומה (תרבות ואדי רבה) הם עיקר השרידים בחפירה, והם כוללים כמה שלבי בנייה, ובהם מבנים איתנים, קבורה מפוארת, מתקנים וכן מכלולים עשירים של כלי חרס, כלי צור, כלי אבן ופריטי אמנות. שרידי הבנייה מתקופת הברונזה הקדומה 1ב' הם כנראה המשך של חומת העיר שחלק ממנה נחשף בקרבת החפירה בעבר. מתקופת הברונזה הביניימית התגלו שרידים מעטים, ומהתקופה הרומית התגלו שרידי קירות של מבנה נרחב.