בחודשים נובמבר–דצמבר 2006 ומאי 2007 נערכה חפירת הצלה בח' מלבס, ממזרח לרח' משה סנה בפתח תקווה (הרשאות מס' A-5131 ,A-4935; נ"צ 18885-92/66742-6; איורים 1, 2), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברות אפריקה ישראל בע"מ ודנקנר השקעות בע"מ, נוהלה על ידי א' הדד, בסיוע א' נשר (ניהול שטח), ש' יעקב-ג'אם וא' בכר (מנהלה), א' האג'יאן, ט' קורנפלד, ומ' קונין (מדידות), צ' שגיב (צילום שטח), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), צ' קניאס (בדיקות מקדימות), ק' עמית (צילום ממצא), נ' זאק (שרטוט), ר' גת (רפאות כלי חרס), ח' ברבה (ייעוץ), ע' שטרן וס' גבריאלי (ייעוץ קרמי), מ' שדה (ארכיאוזואולוגיה), ר' קול (נומיסמטיקה), ע' עזב (מחוז מרכז ברשות העתיקות), ופועלי חברת כוח אדם.
בחפירות קודמות שנערכו בתל נחשפו שרידים מן התקופה הביזנטית ובהם גת ציבורית מורכבת ששומרה באתרה (הרשאות מס' 2147-A-3359 ,A-3434 ,A-3670 ,A-3672 ,A-3837 ,A) וכן שרידי מבנים, מפלסי חיים, מתקנים, כבשני כלי חרס ובורות מן התקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית (חדשות ארכיאולוגיות 120; חדשות ארכיאולוגיות 123; חדשות ארכיאולוגיות 124; רישיונות מס' 220/2000-B-228/2000 ,B).
החפירה נערכה בחלק שנותר מהגבעה שהייתה במקום, ברצועת אדמה מוגבהת המשתפלת במתינות למזרח (כ-80 מ' אורך, 15–20 מ' רוחב; כ-35.79 מ' מעל פני הים), צמוד לחפירה קודמת (חדשות ארכיאולוגיות 120). נפתחו 20 ריבועים ונחשפו ארבע שכבות עיקריות (IV–I) המתוארכות לתקופות: הביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ; שכבה IV), האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ; שכבה III), הצלבנית (המאות הי"ב–הי"ג לסה"נ; שכבה II) והעות'מאנית (שכבה I). השכבות יתוארו להלן מן הקדומה למאוחרת.
שכבה IV
נחשפו שרידי בור איגום של גת מן התקופה הביזנטית שאותר בחפירה קודמת (
חדשות ארכיאולוגיות 120). בבור שרדו אבני פסיפס ספורות. בור האיגום בוטל ברצפת טיח עבה שתאריכה טרם התברר. חלקה המזרחי של רצפת הטיח מונח הישר על קרקע נקייה מממצא.
במערב נחשפה רצפת אבן איתנה שהשתמרותה גרועה.
שכבה III
לשלב זה שייכים ככל הנראה תיקונים ברצפת האבן משכבה IV שנותרה בשימוש. מדרום לרצפת האבן נחשף גרם מדרגות (איור 3). תעלת היסוד של גרם המדרגות נחפרה בקרקע הטבעית ונמצאו בה שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ).
שכבה II
נחשפו ארבעה מסדים (שלב IIב') ומאגר מים (שלב IIא') המתוארכים לתקופה הצלבנית (המאות הי"ב–הי"ג לסה"נ). בלוקוסים הקשורים למכלולים אלה נמצאו שברי כלי חרס מן התקופה הצלבנית ומראשית התקופה הממלוכית (סוף המאה הי"ג לסה"נ).
שלב IIב'. ארבעת המסדים ערוכים בשורה: מסד אחד במערב, שני מסדים במרכז, ומסד נוסף במזרח. שני המסדים המרכזיים נמצאים זה מול זה, בצפון ובדרום. כל המסדים חפורים באדמת החמרה ובנויים היטב מאבני גוויל בינוניות.
המסד המערבי (איור 4) נבנה לתוך מכלול ריצוף האבן משכבה III. צורתו צורת האות ר' שבה השתמרה צלע צפונית (כ-8 מ' אורך, כ-2.2 מ' רוחב) וצלע מזרחית (כ-6 מ' אורך השתמרות, 2.1 מ' רוחב).
המסדים שבדרום ובצפון רבועים אך פינותיהם מעוגלות (2.2×2.2 מ', כ-1.2 מ' גובה השתמרות; איורים 5, 6). במסד הדרומי השתמר טיט אפרפר-ורדרד ש'עטף' את הפן החיצוני של אבני המסד, עדות ליציקה במסגרת עץ(?), שלא נשתמרה. שני המסדים שימשו תשתית לפינות ישרות של אומנות שהשתמרו חלקית. האומנות בנויות אבני גזית גדולות מאוד שחלקן מסותתות בסיתות אלכסוני האופייני לתקופה הצלבנית (איור 7). בין אבני הגזית נחשפה ליבה של אבני גוויל קטנות ובינוניות המלוכדות בחומר מליטה קשה בצבע כתום-ורוד.
במזרח נחשף מסד רביעי (4.0×5.5 מ' לפחות; איור 8) שהשתמרותו גרועה. חלקו הדרומי של המסד לא נחפר בגלל עץ שעמד במקום בעוד שהפן הצפוני לא השתמר, ולכן אי-אפשר להעריך את אורכו המרבי. חלקו המערבי של המסד הוא קיר מלבני (2.1 מ' רוחב) שצדו הדרומי נפגע קשות משורשי העץ. על הקיר נבנתה תעלת ניקוז הנמשכת מזרחה (21 מ' אורך כולל) והיא קטועה במזרח. במערב דופנות התעלה בנויות נדבך אחד של אבני גוויל מלבניות לא מסותתות. בצדה הצפוני השתמרו שלוש אבנים ובצדה הדרומי אבן אחת. לתעלה יש רצפת אבני גוויל מוחלקות. התעלה משופעת למזרח והופכת לתעלה תת-קרקעית עם אבני כיסוי. השתמרות התעלה גרועה: חלק מאבני הכיסוי לא נמצאו, ורק יסודות התעלה נחשפו. בנקודה אחת נחתכה התעלה בבור אשפה המתוארך לתקופה העות'מאנית (שכבה I).
שלב IIא'. נחשף חלקו המערבי של מאגר מים הבנוי אבני גוויל גדולות ובינוניות. הקיר המערבי של המאגר נסמך על אומנות שלב IIב', מכאן שהמאגר מאוחר לשלב זה. ממזרח לקיר נחשפו שני חדרים שרצפתם המשופעת למזרח וקירותיהם מטויחים בטיח הידראולי עבה במיוחד (איור 9). הקיר שהפריד בין חדרי המאגר לא השתמר.
ממזרח לשני החדרים נתגלה אגן אבן עגול (1 מ' קוטר) שבתחתיתו חור ניקוז. על הקיר הדרומי של המאגר נסמך סרקופג גדול (2.1×0.7 מ' מידותיו מפנים) שהוסב לשוקת; בפינתו הדרומית-מזרחית נקדח חור לניקוז. מסביב לקיר המערבי של המאגר נחשפה תעלת ניקוז (איור 10) משופעת מצפון לדרום ומקורה באבני גוויל בינוניות. תעלה זו ככל הנראה ניקזה את גג מאגר המים, שלא נשתמר. מעל לאזור הצפוני של תעלת המים ההקפית נחשפה במפולת אבנים כותרת מרשימה מן התקופה הצלבנית (איור 11).
שכבהI
על פני השטח נמצאו שברי כלי חרס מן התקופה העות'מאנית, אך אפשר לייחס לתקופה זו רק לוקוס נקי אחד, בור אשפה שחדר לתוואי תעלת הניקוז משכבה II.
החפירה הנוכחית הוסיפה רבות לידיעותינו על האתר. רצפת האבן שנבנתה בתקופה הביזנטית ונותרה בשימוש בתקופה האסלאמית הקדומה הייתה ככל הנראה חלק ממבנה ציבור שהשתמרותו גרועה במיוחד.
בחפירה זו נחשפו בפתח תקוה לראשונה שרידי בנייה מרשימים המתוארכים לתקופה הצלבנית. ארבעת המסדים שנחשפו מעידים ללא ספק על מכלול בנייה גדול של מתקן שככל הנראה נשא בחלקו קשתות או קמרונות. חלקו העליון של המתקן לא שרד ואבניו נשדדו. המאגר והטיח ההידראולי שנמצא על אבני האומנה הדרומית מחזקים את ההנחה שאומנות אלה היו גם הן חלק ממתקן לנשיאת מים והובלתם. מקור המים למתקן טרם נחשף. סביב המאגר נמצאו עצמות בעלי חיים רבות, ככל הנראה שרידים של משק החי המקומי ושל עדרים שרעו באזור ושהרוו את צימאונם במקום. האפשרות שלפיה במאגר נאגרו מי גשמים אינה סבירה: תעלות הניקוז הרבות שנחשפו מראות שפעילות המאגר ואספקת המים היו רצופות, ומכאן שלא היו תלויות בחסדי שמיים.
האתר ח' מלבס מזוהה עם בולבוס (Bulbus) שהיה ככל הנראה כפר בתקופה הצלבנית. זיהוי זה הוצע כבר במאה הי"ט ע"י החוקר הצרפתי דה לה וויל (J. Delaville Le Roulx). במקור מן התקופה הצלבנית נכתב שבשנת 1133 לסה"נ מסר רוזן יפו את אזור הכפר בולבוס לידי מסדר ההוספיטלרים, ובכלל זה 'הטחנה/טחנות של שלושת הגשרים' ('des moulins des trois ponts'). אם נבחן היטב את שמו של הכפר העות'מאני מולביס (Mulebbis) כפי שמופיע במפת הסקר הבריטי של א"י המערבית, נוכל לראות קרבה לשונית לשם הכפר בולבוס מימי הצלבנים. לפנינו כנראה המפתח להבנת השם מלבס (ערבית: שקדים מצופים סוכר), כינויה המוכר של פתח תקווה.