בחודש מרס 2012 נערכה חפירת הצלה בשכונת נחלת יהודה בראשון לציון (אתר ראס אבו דהוד; הרשאה מס' 6446-A [חידוש הרשאה 6348-A]; נ"צ 181998-2118/654499-689; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית ראשון לציון, נוהלה על ידי א' דיין, בסיועם של י' ארבל ומ' שיף (ניהול שטח), י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), א' דגוט (GPS), א' פרץ (צילום), א' גורזלזני (צילום ובטיחות), ב' עג'מי (בטיחות), פ' גנדלמן (כלי חרס), י' בוקנגולץ (רפאות כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור), נ' כצנלסון (כלי זכוכית), י' קופרשמידט (מעבדת מתכות), א' לסטר (תכשיטים), ק' עמית (צילום מעבדה) ופ' וולינסקי. מ' שיף, ד' גולן וי' מרמלשטיין ערכו באתר בדיקות מקדימות.
האתר נמצא באזור של גבעות כורכר, ונחצבו בו קברי מקמר רבים, חלקם הגדול נהרס בחציבה. בתחילת שנות ה-60 של המאה הכ' נחשפו באתר שרידי מבנה נרחב, ובהם שברי כלי חרס מסוף ימי הבית השני, כמה מטבעות ברונזה מימי הקיסר נירון, שברי רצפת פסיפס וקטעים רבים של פרסקו בדגמים גיאומטריים בחמישה צבעים, כנראה מפולת מקומה שנייה במבנה. החופר י' קפלן הציע כי במקום עמד בית אחוזה, שנהרס בעת כיבוש יפו על ידי אספסינוס במרד הגדול (חדשות ארכיאולוגיות ד:15). בתחילת שנות ה-70 של המאה הכ' נחשפה סמוך למבנה מערת קבורה חצובה, ובה עשרה כוכי קבורה. המערה נשדדה כנראה בעבר, ומעט החרסים שהתגלו בה תוארכו למאה הא' לסה"נ (חדשות ארכיאולוגיות מ:13). בשנת 1998 נחפרה באתר מערת קבורה חצובה נוספת, ובה שמונה כוכי קבורה וחדר איסוף ובו גלוסקמות; המערה נפגעה ממחצבה מאוחרת והיא תוארכה על פי תוכניתה לתקופה הרומית הקדומה (רישיונות מס' 32/1998 ו-B-162/1998; היא נזכרת אצל: זלינגר תש"ע. עמ' 49). בשנת 2003 נחשפו באתר שרידי יישוב, ובו קירות, כלי חרס ומטבעות, המתוארכים לשנים שבין מרד הגדול למרד בר-כוכבא (חדשות ארכיאולוגיות 121). בשנת 2006 נחשפו באתר בורות אשפה, ובהם שברי כלי חרס המתוארכים לתקופות הביזנטית והעות'מאנית (חדשות ארכיאולוגיות 121). בשנת 2008 נחשפו באתר בורות אשפה, ובהם שברי כלי חרס ומטבעות שמתוארכים לתקופה הביזנטית, וכן מטבע המתוארך לתקופה הממלוכית (חדשות ארכיאולוגיות 122). במהלך פיקוח באתר התגלה שבר של ספל מדידה מאבן, האופייני לאוכלוסייה יהודית בימי הבית השני (חדשות ארכיאולוגיות 122). הממצאים באתר מלמדים כנראה כי באתר שכן יישוב יהודי וכן בית קברות ששימש את תושביו.
הבנייה המוגברת בנחלת יהודה בשנים האחרונות מחקה במידה רבה את הטופוגרפיה הטבעית של האתר – גבעות כורכר נמוכות ומבתרים ביניהן. בשטח האתר נותרו מצוקי כורכר. נפתחו שלושה שטחי חפירה (C–A; איורים 2, 3). בשטח A נחפרו חמישה ריבועים (1–5; 4×4 מ' כל אחד) וכן נחפר חתך מצפון לריבוע A1 (איור 3, חתך 4–4). נחשפו שרידי חציבות וממצא קרמי מהמאה הא' וראשית המאה הב' לסה"נ (שכבה II) וכן שרידי מבנה, חציבות וממצא קרמי מהמאה הח' לסה"נ (שכבה I). בשטח B, שנפגע קשות, נחפרו חמישה ריבועים (1–5) ונחשפו שרידים דלים של קבר ושתי מערות (4 ו-5). בשטח C התגלו שרידי בנייה ושלוש מערות חצובות (1–3), מהן אחת ששימשה בור מים ואחרת ששימשה לקבורה. מדרום-מערב לשטח B נוקתה ותועדה מערת קבורה חצובה נוספת (6; איור 4); אפשר שזוהי מערת הקבורה שנחפרה בתחילת שנות השבעים סמוך למבנה הנרחב.
שטח A
שכבה II. מרבית הממצא המיוחס לשכבה זו התגלה בחפירת חתך 4–4 (1.8 מ' עומק). בחתך התגלו שלושה מפלסים, זה מעל זה. בחלקו העליון של החתך התגלה מפלס של עפר דחוס, כהה ופריך (L107), הקשור כנראה לפעילות המאוחרת באתר (שכבה I). מתחת לעפר התגלה מפלס של רסק כורכר, עפר מהודק, אבנים ואולי גם טיח (כ-0.15 מ' עובי). במפלס התחתון, השייך לשכבה II, התגלה עפר מעל הסלע (L115), שמעורבים בו שברי כלי חרס רבים, המתוארכים למאה הא' ולראשית המאה הב' לסה"נ, ובהם קערת CTS (איור 5: 1), קערות (איור 5: 2, 3), ספל (איור 5: 4), כלי בישול (איור 5: 5–7), קנקן שק (איור 5: 8), אמפורה (איור 5: 9), פך (איור 5: 10), פכית בושם (איור 5: 11), פכית כישור (איור 5: 12), ונרות הרודיאניים מקורצפים (איור 5: 13, 14). כן התגלו במפלס התחתון בחתך כמה שברים של כלי אבן, ובהם ספלי מדידה (איור 6) וככל הנראה כלי קלל גדול וקובעות (איור 7). עוד נחשפה בחפירת החתך חציבה בקטע מצומצם של סלע האם שנחשף, אולי שרידי תקרה חצובה של מערת קבורה.
שכבה I. בריבוע 2 נחשפו שרידי מבנה, שהושתת על הסלע (איור 8). השתמרו שלושה קירות (W116 ,W113 ,W110), שנבנו באבנים שסותתו חלקית. צמוד לקיר 110 נבנתה אומנת אבן מרובעת (כ-0.8×0.8 מ'). האבנים בקיר 116 סותתו טוב יותר מהאבנים ביתר הקירות, אולי מפני שבו היה קבוע הפתח, כפי שנראה גם משילובה בקיר של אבן מסותתת שהוצבה על צידה הצר והקצר ושימשה כנראה כמזוזה. האבנים בקיר 113 הונחו על צדן הצר והמאורך. צמוד לחלקו התחתון של הקיר מפנים נבנה ספסל אבן. בגובה של כ-0.2 מ' מעל הסלע משתנה צבע העפר, ונראה כי זה מלמד על קיומה של רצפת עפר מהודק שלא השתמרה במפלס זה. במבנה התגלו שברים של כלי חרס ומעט כלי זכוכית, המתוארכים ברובם למחצית השנייה של המאה הז' עד ראשית המאה הח' לסה"נ.
בכל הריבועים נחשפו מצבורי חמרה, חול וכורכר, ובהם מעורבים שברים רבים של כלי חרס. בריבועים 2–5 נחשף סלע האם בעומק של עד 0.15 מ' מתחת לפני השטח. בריבוע 1 נחשפה שכבה עבה של אדמה מתחת לפני השטח ועד לסלע. על הסלע בכל הריבועים התגלו סימני חציבות, המאפיינים מחצבות לאבני בנייה. סביר להניח כי לא התקיימה בו-זמנית מחצבה סמוך למערות קבורה, ונראה כי המחצבה מאוחרת למערות ויש לשייכה לשכבה I.
הממצא הקרמי ממצבורי האדמה מתוארך כולו לתקופה האומיית, וכולל ברובו קנקנים (איור 9: 3) ובמקצתו כלי בישול (איור 9: 1, 2). בממצא זה לא התגלו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית וגם לא חרסים האופייניים באופן מובהק לתקופה הביזנטית. לא התגלו שרידי בנייה או רצפות שניתן לקשר לממצא הקרמי. בריבוע 2 התגלה קנקן חסר בסיס שקוע באדמה, אבל לא זוהו רצפה, קירות או מתקנים הקשורים אליו (L108; איור 10). בריבוע 5 התגלו שלושה קנקנים שלמים (L109; איורים 11, 12), האחד מיובא ממצרים (איור 13: 1) והשניים האחרים קנקני שק מקומיים (איור 13: 2, 3), שהתגלו בתוך הצטברות עפר מתחת לתקרת סלע, שכנראה הגנה על הקנקנים משבירה. על סמך הממצא הקרמי, ריכוזו והשתמרותו וכן היעדר אדריכלות המתייחסת לממצא זה נראה כי מצבורי האדמה הם חלק מבורות אשפה.
בריבוע 2 התגלו שרידי עצמות לא בארטיקולציה, השייכות כנראה לשני פרטים, בוגר ותינוק (L105). אי אפשר לתארך קבורה זו. נראה שבשטח נערכו קבורות מעטות בתקופה מאוחרת יותר.
שטח B
ריבועים 1, 2 ו-4 נחפרו עד לסלע הכורכר ולא התגלו ממצאים אדריכליים. בריבוע 5 נחשפו ארבע אבנים (L205), ומתחתן התגלו כמה עצמות אדם שאינן בארטיקולציה. בחפירת ריבוע 3 נחשפה מערה קבורה 4. זוהי מערה חצובה שתקרתה קרסה; שני כוכים שלה הובחנו בחתך הצפוני בשטח. החפירה במערה נפסקה בשל בעיות בטיחות ובשל דרישה של משרד הדתות. לאחר סיום החפירה הידנית בריבועים 2 ו-5 נערכה בהם חפירה באמצעות מחפרון במטרה להגדיר את גבולות מערה 4. בחפירה זו נחשף נר מטיפוס גזר, המתוארך למאות הג'–הד' לסה"נ (איור 14). בשטח התגלה ממצא כלי חרס מועט מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, הכולל מורטריום (המאות הב'–הד' לסה"נ; איור 15: 1), קנקן (המאות הב'–הד' לסה"נ; איור 15: 2), קנקן שק (המאות הו'–הז' לסה"נ; איור 15: 3) ופיטס (המאות הה'–הז' לסה"נ; איור 15: 4). ממצא זה מלמד כי באתר התקיימה פעילות בתקופות אלה.
במהלך חפירת מערה 4 התגלה פתח של מערה קבורה 5. פתח זה נפתח, אך החפירה במקום הופסקה.
שטח C
בדרומו של השטח נחשף מתקן (L226; איור 16) שנבנה באבני גזית גדולות וטויח. בקרבת המתקן התגלו שני קטעים של רצפת טיח (L224 ,L223). צמוד לאחד מקטעי הרצפה התגלתה אבן רחיים שבורה מבזלת (איור 17). ייתכן כי המתקן שימש כתעלת מים, שהוליכה אל פתחו של בור מים שנחשף מתחת למתקן (מערה 1; להלן). לאחר שהמתקן יצא משימוש נעשה בו שימוש משני לקבורה בתקופה מאוחרת. אפשר גם שהמתקן נבנה מתחילה כקבר ארגז לקבורה מוסלמית. בתוך הקבר התגלו שני שלדי אדם זה על גבי זה וכן עגיל מתכת (איור 18). העצמות הועברו לנציג משרד הדתות מבלי שהתאפשרו בדיקות נוספות.
מתחת למתקן 226 נחשפה מערה 1 (איור 19), שנחצבה וטויחה; נראה כי היא שימשה מתחילה כבור מים. בשלב מאוחר נפרץ פתח בדופן המערה, כנראה כדי לנצלה לשימוש משני כלשהו.
במערבו של השטח נחשפה מערת קבורה 2. זוהי מערה חצובה, ובה כמה כוכים. התגלתה באתרה אבן מסותתת שסתמה את פתח המערה. המערה נפרצה ועל דופנותיה יש כתובות גרפיטי ישנות.
בצפון השטח התגלתה בחתך רצפת בטון יצוק (L222), הניגשת אל קיר שנבנה מבלוקים בני ימינו. נראה שאלה הם שרידי מבנה מגורים משנות החמישים המוקדמות של המאה הכ'. כן התגלו שרידים דלים של מערה חצובה 3, הכוללים קטע של כוך, ובו הובחנו מילוי אדמה ועצמות; הכוך לא נחפר. בקרבת מקום מדרום התגלו שרידי חציבה (איור 20; איור 3: חתך 2–2), אולי מערת קבורה.
בחפירה נחשפו שלושה שלבי פעילות. מן השלב הקדום נחשפו שרידים של כמה מערות קבורה, שעל פי תוכניתן ועל פי ממצאים שהתגלו בחפירה מתוארכות כנראה לשלהי ימי הבית השני (המאות הא' לפסה"נ – הא' לסה"נ). אפשר שבשלב זה היה השטח חלק מנקרופוליס של יישוב יהודי שהתקיים סמוך וטרם התגלה. בחפירות אחרות שנערכו בעבר באתר התגלו שרידי מבנים מפוארים, שחרבו כנראה במרד הגדול, וסמוך להם ברכס הכורכר בית קברות (
זלינגר, תש"ע, עמ' 49). לשלב האמצעי שוייכו בורות אשפה, המתוארכים לתקופה האומיית. בשלב זה הצטברה בשטח אשפה — מצבורי אדמה ובהם ממצא קרמי רב, בעיקר קנקני אגירה — שמקורה ביישוב או, כפי שסביר יותר מאופי הממצא, במחסנים או בפעילות תעשייתית כלשהי. בשלב המאוחר שימש האתר לקבורה. הן בשלב הפעילות בתקופה הרומית הקדומה והן בשלב הפעילות בתקופה האומיית היה שטח החפירה מחוץ לגבולות היישובים שהתקיימו כנראה בקרבת מקום.