מתקנים. כפי שהובחן כבר בחפירות הקודמות, המתקנים הנפוצים הם בריכות מלבניות רדודות ומטויחות בטיח לבן-אפור שנבנו מאבני גוויל קטנות ומלוכדות וקירותיהן השתמרו לגובה מרבי של 0.3 מ'. נמצאו בריכות אחדות במגוון רמות השתמרות, רובן קטנות ורדודות למדי (1×1 מ', 0.5 מ' עומק בממוצע). בשל השתמרות האתר, לרוב אי-אפשר היה לקשר בריכה לשרידים נוספים בקרבתה, אך אל בריכות אחדות ניגשו שרידי רצפות או משטחי עבודה מטיח ואבנים קטנות.

המתקן השלם ביותר נחשף בריבוע G2. זהו מתקן רדוד (L24014; איורים 3, 4) המוקף משטח אבנים שרצפתו עשויה טיח לבן. סמוך לדופן המערבית הונחה אבן גזית גדולה ששימשה כנראה מדרגה. נראה שהמתקן שימש לאיגום נוזלים. מדרום-מערב למתקן 24014 (ריבוע H1) נחשף קטע של רצפת טיח (L24031), כנראה שריד למתקן נוסף, ומצפון למתקן 24014 נחשף שריד קיר, כנראה שריד מתקן נוסף (L24024; ריבוע E2). בדרום-מזרח (ריבוע J8) נחשף מתקן מרובע רדוד שדופנותיו בנויות מאבני גוויל מלוכדות בחומר מליטה בהיר ורצפתו עשויה מטיח (L24027; איור 5). ממערב למתקן, בריבוע J6, נחשפו דופן ושרידי רצפה של מתקן נוסף (L24029).
במזרח נחשף מתקן (L24038; ריבוע G9; איור 6) שכלל שלושה קירות מטויחים שאליהם ניגשה רצפת אבני גוויל. סמוך לדופן הצפונית של המתקן נבנה קיר תמך (W24054). מדרום למתקן נחשפו שרידי מתקן (L24039) שממנו נותרו רק רצפת טיח ויסודות של קירות. שרידים דלים, ייתכן של מתקנים, נחשפו גם בריבוע I4 (ב-L24050) ובריבוע F7 (ב-L24002).
ברוב המתקנים נאספו מכלולי כלי חרס מעורבים מהתקופות האומיית והעבאסית (המאות הח'–הי' לסה"נ) שכללו קערות שחלקן מזוגגות (איור 1:7–4), קדרות (איור 5:7, 6) וקנקנים (איור 7:7).
מבנה. בריבועים F5–F4 נחשף מבנה שבו לפחות שלושה חדרים. החדר המערבי צר וארוך ורצפתו עשויה מגיר כתוש וטיח. ממזרח לו נתגלו שני חדרים רחבים יותר, שבהם לא נחשפה רצפה. קירות המבנה (W24049 ,W24043 ,W24013 ,W24012), שהשתמרו לגובה נדבך אחד, בנויים מאבני גוויל מלוכדות בטיט סיד. מצפון למבנה נתגלו שרידי רצפה או תשתית הבנויה מאבנים קטנות מלוכדות בחומר מליטה (L24047). מדרום לפינה הדרומית-מזרחית של המבנה נחשפו שני קירות הבנויים מאבנים מסותתות למחצה ויוצרים פינה (W24045 ,W24044). מהמבנה נאספו שברי כלי חרס מהתקופה העבאסית (המאה הי' לסה"נ).
ממערב למבנה נתגלה שריד של קיר דל (W24046) ורצפה הניגשת אליו (L24048).
בור אשפה. בחתך שנעשה בחלק הדרומי-מערבי של שטח החפירה (לא בתוכנית) נתגלה בור אשפה שהכיל שברים רבים של כלי חרס וזכוכית מהתקופות הביזנטית והאומיית. נראה שהבור שימש בור פסולת לכבשן יוצר שלא אותר, אף שאין בו פסולת אינדיקטיבית של בית יוצר.
ייתכן שמתקן 24027 (ריבוע J8) חדר לבור אשפה נוסף מהתקופות הביזנטית–האומיית.
כבשן יוצר. כ-120 מ' מצפון לשטח החפירה העיקרי (ריבוע Z1; לא בתוכנית), נחשף כבשן יוצר לצריפת כלי חרס מהתקופה הרומית (L24033; איורים 8–10). הכבשן העגול נפגע בחלקו מכלי מכני ושרדה רק קומת תא הבעירה. במרכז התא נחשפה אומנה מרובעת, שממנה יצאו קשתות אל הדופן החיצונית של המתקן (איור 11). במילוי הכבשן נמצאו שרידים של רצפת הכלים ושל הקשתות. בצדו המזרחי של הכבשן נחשף פתח ההזנה שדרכו הוכנסו חומרי הבערה.
במילוי הכבשן ובסביבתו נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית, בעיקר שברי גוף של קנקנים, ללא פסולת אינדיקטיבית של בית יוצר.
 
ממצא הזכוכית כלל 30 שברים אינדיקטיביים ו-18 שברי גוף של טיפוסי כלים מהתקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
 
בחפירה נחשף חלק נוסף מאזור התעשייה הנרחב והמתוכנן שפעל מדרום לרמלה במהלך המאות הראשונות לאחר ייסודה ואף עוד קודם לכן. שרידי המתקנים, המבנים ובורות האשפה שנחשפו מצטרפים לאלה שנתגלו בחפירות הגדולות הקודמות שנערכו באתר. הממצא החשוב הוא כבשן יוצר לצריפת כלי חרס שהשתמר במצב טוב למדי; כבשנים דומים שנחפרו באתר אופייניים לתקופה הרומית.