ריבוע A (כ-3×3 מ'; איורים 3, 4)

נתגלה קיר יסוד (W103; רוחב 0.6 מ') של תעלת מים, שלא שרדה. הקיר נבנה מאבני כורכר קטנות ובינוניות (עד 0.4 מ' אורך) שסותתו ברישול, והשתמר לגובה שישה נדבכים (0.66 מ' גובה). משרידי טיח שנתגלו עולה שהקיר היה מטויח. מהקיר יוצאת תעלת מים לכיוון צפון (L104; כ-0.6 מ' רוחב) מצופה בטיח הידראולי, ששרדה לאורך כשני מטרים. לתעלה שיפוע חד (כ-10%) ואפשר להניח שבקרבת מקום היה מאגר מים שלא שרד. בתעלה נתגלו שני שלבים, חלקה העליון נסתם בשתי אבנים. בקרבת התעלה וקיר 103 נתגלו שתי שכבות מפולת, המעידות על שימוש ממושך בתעלה ועל תיקונים שנעשו בה.
 
ריבוע B (כ-4×4 מ'; איורים 5, 6)
להמשך קיר 103 הוצמד מצפון משטח (L105) הבנוי מאבני כורכר בינוניות (עד 0.5 מ' אורך) שהושתת על שתי קורות בטון. אפשר להניח שהמשטח שימש בסיס למתקן, אולי מאגר מים.
 
בתצלום אוויר של חיל האוויר הגרמני משנת 1918 נראה שהשטח היה מכוסה בפרדס. גם במפות מנדטוריות משנות השלושים והארבעים למאה הכ' לסה"נ השטח מסומן כשטח פרדסים. ממקורות היסטוריים ידוע שבשנות הארבעים הפרדס היה שייך לאזרח אמריקני בשם משה חיים כ"ץ, שעל שמו נקראת השכונה פרדס כ"ץ.
נראה שהשרידים שנחשפו בחפירה קשורים בפרדסים אלה, והם מעשירים את ידיעותינו על החקלאות באזור בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט.