בתשעה אתרים (1, 16, 17, 21, 23, 26, 28, 29, 35; איור 2) נמצאו שקתות חצובות במתאר סגלגל.

בשבעה אתרים (12, 14, 15, 18, 19, 20, 25; איורים 3, 4) נמצאו ספלולים.
בשישה אתרים (3, 4, 7, 8, 22, 36), וכן באתר 9 שב­שטח שנחפר בעבר, נמצאו קירות מהתקופה הממלוכית.
בארבעה אתרים (5, 6, 13, 34) נמצאו שמונה מערות קבורה, מהן חמש באתר 13. המערה שבאתר 34 שימשה לפני כן גת.
נמצאו ארבע מחצבות (10, 11, 24, 31; איור 5) וכן מחצבה אחת שבה נחצבה אבן ממל
(30; איור 6).
נמצאו שתי גתות חצובות (32, 34; איור 7) וגת מן הטיפוס התענכי (27; איור 8) המתוארכת על סמך הקבלות לתקופת הברונזה התיכונה (גצוב נ', קובלו-פארן ק', וטפר י'. 2011 . הגתהתענכית – עדותלתעשייתייןבתקופתהברונזההתיכונהבעמקיזרעאל. ארץ ישראל 145:30–155).
כן נמצאו בור מים חצוב (33) ופיזור פריטי צור (2; איור 9).
 
בחלק המזרחי של השטח שנסקר, המתאפיין בסלע דולומיט קשה, נמצא רק מתקן אחד, ואילו בחלק המערבי, המתאפיין במסלע גיר רך ונוח לחציבה, נמצאו שרידי יישוב ורוב המתקנים החצובים.
בסקר נתגלו שרידים נוספים מאתר היישוב שנחפר בעבר (חדשות ארכיאולוגיות 118). רוב השרידים שהתגלו שייכים לעורף החקלאי של היישוב וכללו מתקנים חקלאיים הקשורים לייצור שמן ויין. מערות הקבורה שנתגלו שייכות גם הן לשטח הגובל ביישוב. מציאת הגת מן הטיפוס התענכי מאפשרת להרחיב את תחום תפוצת הגתות מטיפוס זה לשוליים הצפוניים של הגליל התחתון.