מערה A (איור 2)

הקצה הצפוני של המערה נהרס חלקית בעבודות כלי מכני, אך אפשר לשחזר את תוכניתה במלואה. הכניסה למערה הייתה בדופן הצפונית (איור 3) והיא הובילה אל חלל מרכזי מלבני (L100; מידות 2.3×2.8 מ', 1.75 מ' גובה) שתקרתו שטוחה. בדופנות החלל המרכזי חצובים שלושה צמדים של כוכים: לצפון, למזרח ולדרום. בדופן המערבית צמד מאספות.
בדופן הצפונית שני כוכים (L109 ,L108) שנחצבו משני צדי הכניסה. כוך 108 (לפחות 0.6 מ' אורך, 0.45–0.50 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה) ממזרח לכניסה, וכוך 109 ממערב לה (לפחות 1.2 מ' אורך, 1 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה). החלק הצפוני של הכוכים לא השתמר כלל, ומהחלק הדרומי שלהם השתמרה רק התחתית ואחת הדפנות. תקרתם של שני הכוכים קמורה וסביב פתחם מעוצבת מסגרת מלבנית שנועדה ללוח אבן לסגירה.
בדופן המזרחית חצובים שני כוכים (L107 ,L105; איור 4). כוך 107 (0.5×2.2 מ', 0.8 מ' גובה) סמוך לפינה הצפונית-מזרחית של החלל המרכזי, וכוך 105 מדרום לו (0.55 מ'×2.30 מ', 0.95 מ' גובה). כוך 105 הורחב דרומה ונוצר דרגש מוגבה רחב יחסית (L106; מידות 0.7×2.0 מ', 0.85 מ' גובה; איור 5), ייתכן שנועד להצבת לגלוסקמאות. 
בדופן הדרומית חצובים שני כוכים קצרים (L104 ,L103; ר' איור 3). כוך 103
(0.50×0.65 מ', 0.9 מ' גובה) סמוך לפינה הדרומית-מערבית של החלל המרכזי, וכוך 104 ממזרח לו (0.5×0.8 מ', 0.95 מ' גובה). תקרתם קמורה, וסביב פתחם עוצבה מסגרת מלבנית שנועדה ללוח אבן לסגירה.
בדופן המערבית, סמוך לתקרת החדר נחצבו שתי גומחות (L102 ,L101; איור 6), כ-1 מ' מעל הרצפה. גומחה 101 רבועה (0.3×0.3 מ', 0.4 מ' עומק, 0.35 מ' גובה), וגומחה 102 מלבנית (0.40×0.25 מ', 0.3 מ' עומק, 0.5 מ' גובה). סביב פתחי הגומחות מסגרת מלבנית. בשתי הגומחות נמצאו עצמות אדם ונראה כי הן היו מאספות.
בקבר נמצא רק שלושה שברי גלוסקמאות מגיר רך: שבר דופן ושני שברי מכסה. המכסה מקומר וצר מאוד (0.17 מ' אורך השתמרות, 0.14 מ' רוחב) ונראה כי נועד לכסות גלוסקמה קטנה של תינוק. במילוי החדר נמצאו גם שברי כלי חרס ספורים שאינם אינדיקטיביים.
 
מערה B (ר' איור 2)
המערה שרדה כמעט בשלמותה, למעט דופנה הצפונית, ואפשר לשחזר את תוכניתה במלואה. הכניסה הייתה בדופן הצפונית, והיא הובילה לחלל מרכזי רבוע (L150; מידות 2.3×2.3 מ', 1.8 מ' גובה). בשתיים מהדפנות, הצפונית והמזרחית, חצובים כוכים
(L155–L152). בדופן הדרומית חציבה שלא הושלמה (L151) ונועדה ככל הנראה להיות כוך נוסף.
כוך 152 (0.5×2.0 מ', 0.75 מ' גובה; איור 7) חצוב בדופן המזרחית, סמוך לפינה הדרומית-מערבית. תקרתו קמורה. מצפונו חצוב כוך 153 (0.55×1.90 מ', 0.8 מ' גובה).
כוך 154 (0.4 מ' אורך השתמרות, 0.4 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה) חצוב ממזרח לפתח הכניסה, וכוך 155 חצוב ממערב לו (0.45 מ' אורך השתמרות, 0.45 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה). לשניהם תקרה קמורה ומשניהם שרד רק החלק הדרומי.
חציבה 151 בדופן הדרומית של החדר (0.20–0.35 מ' אורך, 0.45 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה) לא הושלמה מעולם ונועדה ככל הנראה להיות כוך נוסף. תקרתה קמורה כמו תקרת יתר הכוכים.
בדופן המערבית של החדר, הפונה לכיוון מערה A, לא נחצבו כלל כוכים, ולכן סביר להניח שחציבת מערה A קדמה לחציבת מערה B.
הקבר שדוד ולא נמצאו בו ממצאים למעט שברי כלי חרס אחדים שאינם אינדיקטיביים.
 
על פי תוכנית המערות נראה כי יש לתארך אותן לתקופה הרומית הקדומה (ימי הבית השני) והם חלק מהנקרופוליס של העיר בתקופה זו.