בחודשים אפריל ומאי 2010 נערכה חפירת בדיקה בתל אביב (הרשאה מס' 5904-A; נ"צ 177846-58/664051-63), לאחר שזוהו שרידים עתיקים בעבודות לקראת בניית מגדל מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון 'אחים עופר הנדסה ופיתוח בע"מ', נוהלה על ידי א' בושנינו, בסיוע ש' יעקב-ג'אם וא' בכר (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום שטח), ק' עמית (צילום סטודיו), י' שמידוב (תוכנית), מ' שויסקיה (ציור קרמיקה), ע' רביב (שימור) ומ' שרון (קריאת מצבה).
שטח החפירה נמצא בתחומה של שכונת מאה שערים, שאינה קיימת היום, ששכנה ממערב לכרם התימנים ומצפון למנשייה. נחשפו שרידי מבנה (איורים 1, 2), מעט קרמיקה מהתקופה העות'מאנית המאוחרת ומצבת אבן.
נחשף חדר מלבני, שקירותיו הושתתו על אדמת חמרה ונבנו משני פנים של אבני כורכר מסותתות ובתווך דבש של אבני גוויל בינוניות וקטנות (W10 — אורך 5 מ', רוחב 0.5 מ'; W11 — אורך 3.2 מ', רוחב 0.6 מ'; W12 — אורך 4.6 מ', רוחב 0.45 מ'; W13 — אורך 1 מ', רוחב 0.45 מ'; W14 — אורך 3 מ', רוחב 0.7 מ'). הקירות השתמרו לגובה שבעה-שמונה נדבכים (1.8 מ'). בין אבני הבנייה בקירות הוכנסו אבני גוויל קטנות ונעשה שימוש בחומר מליטה עשוי מחמרה חרסיתית. על חלק מאבני הבנייה הובחנו שרידי טיח לבן (איור 3). חלקו המערבי של קיר 14 התמוטט לתוך החדר (איור 4). רצפת החדר (L104) עשויה משכבה דקה של טיח לבן (6 ס"מ עובי). פתח החדר קבוע במזרח (L105; רוחב 0.7 מ'; איור 5). ייתכן כי בקצה המערבי של קיר 14 היה חלון. מצפון לקיר 14 וצמוד אליו, התגלתה מצבה מאבן כורכר (0.14×0.23 מ', 0.13 מ' עובי; איור 6); השתמרותה גרועה ואי אפשר לקרוא את הכיתוב עליה. הממצא הקרמי בחפירת החדר מתוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת וכולל צלחת מזוגגת ירוק (איור 7: 1), קדרה שלה שפת מדף רחבה מטיפוס כלי עזה אפורים (איור 7: 2) ושלושה קנקני שק (איור 7: 3–5). נראה כי החדר שימש מרתף של מבנה, שהיה חלק משכונת מאה שערים, וזמנו ראשית המאה הכ' לסה"נ.