בחודש אוקטובר 2013 נערכה חפירת בדיקה בשוליים הצפוניים של האתר חורבת סאסאי (הרשאה מס' 6885-A; נ"צ 212692-826/742612-753), בעקבות גילוי שרידים קדומים במהלך בדיקות מקדימות, לקראת פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון כביש חוצה ישראל, נוהלה על ידי ד' קירזנר (צילום שטח), בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), ח' בן-ארי (GPS), א' גורזלזני (הנחיה), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), כ' סעיד ול' תלמי.
החפירה נערכה במטע אבוקדו של כפר המכבי, בגובה של 22 מ' מעפה"י, כ-20 מ' ממזרח לכביש 70 וכ-100 מ' מצפון לנחל ציפורי (איור 1). באתר חורבת סאסאי זוהו בעבר חורבה, יסודות של בנייה, קברים חצובים, בורות מים, מערות, חלקות עיבוד מדורגות, באר עגולה וחרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והעות'מאנית (עולמי תשס"ד:49, אתר 104). בשנת 2013 נערכה באתר חפירה ארכיאולוגית (הרשאה מס' 6922-A).
נחפרו ארבעה ריבועים (B2 ,A3–A1; כ-100 מ"ר; איורים 2–4) ונחשפו בהם שלוש שכבות (I–III).
שכבה III. נחשפה אדמת סחף חומה, ובה חלוקים ואבנים בינוניות סחופות ומגולגלות, ללא ממצאים.
שכבה II. מעל שכבה III נחשפהאדמת סחף חומה בהירה ובה חלוקים, מעט חרסים ופריטי צור מגולגלים (L102; איור 5).
שכבה I. בשכבה העליונה (L100) נחשפה אדמת סחף חומה, ובה פיזור דל של פריטי צור מגולגלים וחרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית המאוחרת. בריבוע A1 נחשפו שרידים של קיר (L103 ,W10; אורך 4.5 מ'; איור 6), שהשתמר לגובה נדבך אחד והושתת על גבי שכבה II. שני הפנים של הקיר בנויים מאבני גוויל גדולות וביניהן אבנים קטנות יותר. הפן המזרחי השתמר פחות מהפן המערבי. הקיר נמשך לתוך החתך הדרומי-מזרחי וכנראה ממשיך מחוץ לגבולות החפירה. בסביבת הקיר (L105 ,L104) נמצאו מעט חרסים שחוקים מהתקופה הרומית.
בממצא כלי החרס מעט חרסים שחוקים ממגוון תקופות: מהתקופה ההלניסטית נמצא שבר של ידית אמפורה רודית (איור 1:7); מהתקופה הרומית נמצא שבר גוף של קנקן שק (המאה הא'–הב' לסה"נ; איור 2:7); מהתקופה הביזנטית נמצאו שברים של קערה וקנקן שק (איור 3:7, 4); ומהתקופה האסלאמית המאוחרת נמצא שבר של קערה (איור 5:7). פריטי הצור מעורבים ומגולגלים וקשים לזיהוי, אך אפשר לשייכם לתקופות הפליאוליתית התיכונה והעליונה.
מהחפירה עולה שבאתר היה מבנה, שמהותו אינה ברורה, בתקופה הרומית. שריד הבנייה הבודד והממצא הדל אינם מאפשרים שחזור ברור של הפעילות הקדומה במקום.
עולמי י' תשס"ד.
מפת שפרעם (24) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.