שטח החפירה ממוקם בשטח חקלאי, מצפון לשטח הבנוי של מגדל. נפתחו 11 ריבועים בשני שטחים, הממוקמים לאורך התוואים המתוכננים של הכבישים 18 ו-20, על פי ממצאים מחתכי בדיקה ומפיקוח ארכיאולוגי. בכל השטחים נמצאו שרידי קירות, רצפות וחרסים המתוארכים למאה הא' לסה"נ.

 
לאורך התוואי המתוכנן לכביש 20 נפתחו ארבעה ריבועים (G4–G1; איור 1).
ריבועים G1 ו-G2 (מידות 4.0 × 8.5 מ'). נחשף שפך אבני שדה (L618; אורך 4 מ', רוחב 2 מ'; איור 2). בחלקו המזרחי של שפך האבנים נראה קו אבנים ברור ומסודר (2 מ' אורך). בשפך האבנים ובאדמה שמעליו נמצאו חרסים רבים שחוקים שאפשר לתארכם לתקופה ההלניסטית ולראשית התקופה הרומית. כן נמצאו עשרה מטבעות ברונזה במצב שאינו מאפשר זיהוי או ניקוי. מתחת למפלס שפך האבנים והחרסים נחשפה אדמה טבעית ללא ממצא.
ריבועים G3 ו-G4 (מידות 4 × 9 מ'). נחשפו שתי שורות אבנים מקבילות בכיוון מזרח–מערב (6 מ' אורך, כ-1 מ' מרווח בין שורות האבנים; איור 3), כנראה חלק מתשתית לתעלת מים שממנה נשתמר נדבך אחד. בין האבנים לוקטו חרסים שחוקים מאוד המתוארכים למאה הא' לסה"נ. מתחת לנדבכי היסוד של שורות האבנים נמצאה שכבת אדמת סחף עבה ובה חלוקי נחל וחרסים שחוקים. מתחת לשכבה זו נחשפה שכבת האדמה הטבעית ללא ממצא קדום.

לאורך התוואי המתוכנן לכביש 18 נחפרו שבעה ריבועים (E2–E0 ,G8–G5).
ריבוע G5 (מידות 5 × 7 מ'). נחשפה שכבת חלוקי נחל המכסה קו אבנים ברור ומסודר הנמשך מצפון-מערב לדרום-מזרח (4 מ' אורך; איור 4). נראה כי זוהי תשתית לפן חיצוני, צפוני, של תעלה שנותר ממנה נדבך היסוד. הנדבכים העליונים של התעלה נמצאו פזורים סביבה במפולת. בשטח זה נמצאו חרסים שחוקים רבים. כן נמצא מטבע ברונזה שחוק מאוד, שעל פי מידותיו עשוי להיות מטיפוס 'עירוני'. ממצאים אלו מתוארכים למאה הא' לסה"נ.
ריבוע G6 (מידות 4.5 × 5.0 מ'). נמצא קיר בנוי היטב בכיוון צפון–דרום (4 מ' אורך, 1 מ' רוחב; איור 5) שהשתמר כדי נדבך אחד והוא בנוי מאבני שדה המסודרות בצפיפות. לקיר זה ניגשת שכבת אדמה לבנה שאיננה רצפת גיר כבוש, אלא כנראה שכבת הצטברות מים ומשקעים בעת הצפה. על שכבת אדמה זו נמצאו חרסים שחוקים המתוארכים למאה הא' לסה"נ. בחתך בדיקה בחלקו המערבי של הקיר ולאורך הפן הדרומי שלו נמצא כי הקיר נבנה על אדמה טבעית ללא ממצא קדום.
ריבוע G7 (מידות 5.0 × 9.5 מ'). נחשפה פינה של מבנה שקירותיו (W613 ,W612; כ-1 מ' רוחב; איור 6) השתמרו לגובה נדבך אחד. ממערב לקיר 612 נחשף מפלס אדמה מהודק (L607), דומה לממצא בריבוע G6, הנראה כמשקע גירי של הצפת מים על רצפה. נמצאו חרסים שחוקים המתוארכים למאה הא' לסה"נ. בחלק הדרומי של הריבוע נחשף קצה של קיר נוסף שהשתמרותו דלה. בבדיקה שנערכה בחדר זה נמצא כי הן הרצפה הן הקירות נבנו על אדמה טבעית.
ריבוע G8  (מידות 5 × 5 מ'). נחשף קיר מסיבי (W614; אורך 4.5 מ', רוחב מרבי 1 מ'; איור 7) שנשתמר לכדי שלושה נדבכים, אולם לא נמצא הקשרו האדריכלי. בסביבת הקיר נמצאו חרסים דומים לאלו שנמצאו בריבועים האחרים ולפיכך אפשר לתארכו למאה הא' לסה"נ.
ריבועים E1 ,E0 ו-E2. נחשפו שני קירות מקבילים, המרוחקים 4 מ' זה מזה, שכיוונם צפון–דרום (W708 ,W702; אורך מרבי 12.5 מ', רוחב 1 מ', גובה מרבי 1.25 מ'; איורים 8, 9). הקירות בנויים מאבני בזלת מהוקצעות חלקית, על תשתית חלוקים ולתוך אדמה נקייה מממצאים. בין הקירות נחשפה רצפה מאדמה מהודקת וגיר כתוש (L704 ,L703). במרכז הרצפה, במרחב שבין הקירות, נחשפה תעלה בנויה מאבני בזלת שטוחות המכוסה באבנים שטוחות.
על הרצפה ובתוכה נמצאו חרסים רבים, בהם כלים להגשת אוכל ולהכנתו, המתאימים למכלול הקרמי ההומוגני שנמצא בחפירה. נמצאו קערות שטוחות ורחבות שלהן חריץ אחד על השפה (איור 1:10; טיפוס 'כלי כפר חנניה A'; מ-50–300 לסה"נ); או שני חריצים על השפה (איור 2:10; טיפוס 'כלי כפר חנניה B1'; כ-90–320 לסה"נ). כן נמצאו קערות קטנות יותר, עם גוף קמור ועמוק יותר (איור 3:10–5), גם הן מטיפוס 'כלי כפר חנניה B1'.נמצאה קדרה יוצאת דופן (איור 6:10) מטיפוס שיחין, המוכר בגליל למן המאה הב' לסה"נ. כן נמצאה קדרה מטיפוס 'כלי כפר חנניה A1' (איור 7:10), המתוארכת לשנים 50–300 לסה"נ. נמצא סיר בישול מטיפוס 'כלי כפר חנניה B1' (איור 8:10) וכן שני סירי בישול מטיפוס 'כלי כפר חנניה A3' (איור 9:10, 10), המתוארכים לשנים 50 לפסה"נ–150 לסה"נ.
 
מטבעות
דני שיאון
 
בשטח G  נאספו כמה מטבעות במצב השתמרות כה ירוד עד כי לא הייתה אפשרות לזהותם. בשטח E התגלו 13 מטבעות, מהם רק חמישה זוהו (ר' טבלה 1, להלן). שלושה אחרים אפשר לתארך כללית לימי החשמונאים או הורדוס וייתכן ששניים נוספים שנמצאו סמוך לפני השטח הם מהתקופה האומיית (המאות הז'–הח' לסה"נ).
 
טבלה 1. מטבעות
ר"ע
לוקוס
סל
שליט
תאריך
מטבעה
106652
703
7029
אלכסנדר ינאי
80–76 לפסה"נ
ירושלים
106649
700
7013
הורדוס
37–4 לפסה"נ
ירושלים
106651
706
7024
הורדוס
37–4 לפסה"נ
ירושלים
106650
703
7007
אוטונומי
מאה א' לפסה"נ או לסה"נ
צור או צידון
106653
705
7027
קומודוס
188/9 לסה"נ
טבריה

 
 
בריבועי החפירה המערביים נמצאו עדויות לתשתית קירות וסחף אדמה וחרסים שחוקים רבים. על סמך הממצא הקרמי מתוארכים השרידים למחצית השנייה של המאה הא' לפסה"נ ולמחצית הראשונה של המאה הא' לסה"נ. ההשתמרות הדלה של הקירות ואדמת הסחף הרבה מצביעים על האפשרות כי שיטפון עונתי של נחל ארבל גרם לפירוקם ולסחיפתם של הקירות. בריבועים הצפוניים נמצאו שרידי קירות מסיביים יותר ואף רצפות ובהן ממצא הומוגני דומה: חרסים המתוארכים למאה הא' לסה"נ.
החפירה התמקדה בשטח השפך של נחל ארבל לכנרת שאינו מתאים ליישוב קבע. אולם, בתוך אדמת הסחף הכבדה נמצאו קירות דלים בנויים מאבני שדה, רצפות אדמה מהודקת וסחף אדמה רב שכיסה את השכבה מהמאה הא' לסה"נ. אלה מעידים כי השטח שנבדק הוא חלק מהאזור החקלאי הצמוד ליישוב מגדל. ייתכן כי שרידי המבנים הדלים שנחשפו שימשו מבני חווה חקלאית או שרידי מחסנים חקלאיים. עדות זו מבהירה את גבולו הדרומי של היישוב ואת השימוש בשטח השטוח והפורה של שפך נחל ארבל לכנרת בעת העתיקה.