בחודש מאי 2004 נערכה חפירה מדגמית ברובע היהודי בעיר העתיקה של צפת (הרשאה מס' 4159-A; נ"צ — רי"ח 246355/763735, רי"י 196355/263735), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון א' בן פורת, נוהלה על ידי י' סטפנסקי, בסיועם של י' יעקובי (מנהלה) וא' האג'יאן (מדידות).
שטח החפירה (14 מ"ר) מוקף מבנים מאוכלסים וגובל בכביש (רח' תרפ"ט). כ-30 מ' ממזרח לשטח החפירה נחשף בעבר קטע ממבנה גדול מן התקופה העות'מאנית שזוהה עם ח'אן אל-באשה (ח'אן היהודים; עתיקות 46: 113–133). בחפירה נחשף חלק מבור מים מן התקופה העות'מאנית המאוחרת (המאות הי"ח–הי"ט לסה"נ) אשר היה בשימוש עד למאה הכ' לסה"נ.
הבור (לוקוס 1; 2×3 מ' לפחות, כ-2.5 מ' עומק; איורים 1, 2) נחפר בחלקו הצפוני עד למפלס של שכבת בוץ (770.76 מ' מעל פני הים, 0.8 מ' עומק לפחות) שמנעה את המשך החפירה. דופנו המזרחית של הבור מתייחסת לשני קירות קדומים (W101 ,W100), כנראה שרידי מבנה שנפגע עוד לפני הקמת הבור. כן נחשפו שרידי תקרת קמרון שכיסתה על הבור וקירות חיצוניים שתמכו בדופנותיו (W105 ,W103).
הממצא מן הבור היה בן זמננו, ממאה השנים האחרונות. בפירוק קטע מקיר 105 נמצאו חרסים מעטים מן התקופה העות'מאנית המאוחרת, כולל חרס ממשפחת ראשיא אל-פוחאר. בור המים נבנה אם כן לא לפני המאה הי"ח לסה"נ, אולי לאחר הרעש הגדול של 1837.
ממערב לבור נמצא פתח בור מים נוסף, אולם לא התגלו סימנים לקיומו של מקווה טהרה. בורות מים דומים אופייניים לחצרות בתי העיר העתיקה של צפת וגם בחצרות אחרות יש יותר מבור מים אחד.