בחודש יוני 2005 נערכה חפירת הצלה בבקעת יבל (הרשאה מס' 4513-A; נ"צ — רי"ח 1896/5869; רי"י 1396/0869; איור 1) בעקבות גילוי שרידים בעבודות קו התפר. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נוהלה על ידי א' אלג'ם ונ"ש פארן, בסיוע א' האג'יאן (מדידות).
נחפרו שני סכרים ביובלו של נחל יבל, המרוחקים כ-25 מ' זה מזה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 120). הסכר המזרחי (לוקוס 10; איור 2) מורכב משני קירות, הבנויים אבני גוויל: W3 (מידות 1.0×1.0×0.5 מ') שכיוונו צפון–דרום, בנוי בניצב לגדה הדרומית של הנחל W2 (מידות 2.5×1.0×0.8 מ'), שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב, בנוי במקביל לגדת הנחל. הסכר המערבי (לוקוס 11; איור 3), על הגדה הצפונית של הנחל, מורכב אף הוא משני קירות: W5 (מידות 6.0×1.2×0.6 מ') שכיוונו צפון–דרום בנוי מאבני גוויל גדולות וקטנות. שרידים להמשכו שנמצאו מדרום לו (W4), נהרסו בזרימת הנחל, והקיר השני (W1, מידות 3.0×1.5×0.3 מ') ניצב לקיר 5 ובנוי מאבנים קטנות.
שני הסכרים הם חלק ממערכת המכוונת את הזרימה בנחל אל חלקה מעובדת.