שטח A. נחפרו ארבעה ריבועים ונחשפו שלוש שכבות.

שכבה III. בפינה הצפונית-מזרחית של השטח נחשפה שכבה עבה (לוקוס 140; עד 3 מ' עומק; איור 2) שהכילה כמויות גדולות של שברי כלי חרס, זכוכית, בזלת ועצמות מהתקופה הביזנטית. נראה כי זוהי פסולת שהושלכה ומילאה ערוץ שכיוונו מזרח–מערב, בתוך חומות העיר הביזנטית. שכבות טרוורטין שהצטברו על גדותיו (איור 3) מצביעות על זרימת מים.
שכבה II. נחשפו שרידים של שני מבני מגורים שבהם הובחנו שני שלבי בנייה. בין שני המבנים הפריד קיר (W105; אורך 8 מ' לפחות, רוחב 0.75 מ', גובה השתמרות 1.5 מ'; איור 4) שכיוונו צפון–דרום, בנוי מאבני גוויל בזלתיות, שהושתת בחלקו הצפוני על שכבה III ובחלקו הדרומי על הטרוורטין.
 
מן הבניין המערבי נחשפו שלושה חדרים מלבניים הצמודים לקיר 105 ממערב.
החדר הצפוני (חדר 1; כ-2.5 מ' אורך לפחות, 3 מ' רוחב) ממשיך צפונה אל מחוץ לשטח החפירה. החדר תחום ממערב בקיר (W141; אורך 2.4 מ', גובה ההשתמרות 1.2 מ'; איור 5) שממנו נחשף הפן המזרחי בלבד. קיר 141 הושתת על שכבת הפסולת מן התקופה הביזנטית ונבנה היטב מאבני בזלת מסותתות המונחות בנדבכים ישרים שביניהם 'קלינים'. הקיר הדרומי של החדר קבור תחת קיר (W104) משכבה I. זוהו שתי רצפות: הרצפה הקדומה (לוקוס 146), עשויה אדמה אפורה מעורבת באבני גוויל קטנות ושברי חרסים, הושתתה על מילוי (לוקוס 147) שהכיל חרסים ושבעה מטבעות מן התקופה הביזנטית. הרצפה המאוחרת (לוקוס 114) עשויה אדמה, אבני גוויל קטנות וחרסים והושתתה על שכבת אדמה חומה (לוקוס 134) שהכילה חרסים וקנקן שבור מן התקופה העבאסית (איור 6). רצפה 114 כוסתה בשכבת מילוי של אדמה חומה (לוקוס 111) שהכילה שברי כלי חרס מן התקופה העבאסית ובהם פכית וקערה תמימה (איור 7).
החדר המרכזי (חדר 2; 3.5 מ' אורך לפחות, 2 מ' רוחב) ממשיך מערבה אל מחוץ לשטח החפירה. הוא תחום בקירות מדרום (W108; אורך 2 מ', רוחב 0.8 מ', גובה השתמרות 0.6 מ') ומצפון (לא נחשף, קבור תחת קיר 104). בחלקו המערבי של החדר ניצבת אומנה (W125; מידות0.7×1.1 מ', גובה השתמרות 0.42 מ'). בחלקו המזרחי של קיר 108 קרוע פתח (1.1 מ' רוחב; איור 8) המוביל לחדר נוסף מדרום. לחדר רצפת עפר כבוש (לוקוס 143) שהושתתה על מילוי (לוקוס 144) שהכיל חרסים מן התקופות הביזנטית והעבאסית. תעלה (לוקוס 144a; איור 9) ובה צינור חרס המשופע כלפי מזרח עברה בחדר זה מתחת יסוד קיר 105 והמשיכה מזרחה. על רצפה 143, בפינה הדרומית-מערבית של החדר, נחשפו שרידי טבון (לוקוס 145) מתחת לשכבת אפר. על הרצפה וסביב הטבון הורבדה שכבת אדמה חומה (לוקוס 117), שהכילה שברי זכוכית וחרסים מן התקופה העבאסית.
החדר הדרומי (חדר 3; 2.5×2.5 מ'; איור 10), תחום בקיר W124 מדרום (6 מ' אורך, 1.5 מ' גובה השתמרות), בקיר W137 ממערב (2.5 מ' אורך, 0.9 מ' רוחב, 0.85 מ' גובה השתמרות) ובקיר W108 מצפון. הקירות בנויים מאבני גוויל בזלתיות ומושתתים על הטרוורטין. הרצפה (לוקוס 136) עשויה עפר כבוש בחלקה הצפוני ומשטח טרוורטין משמש בחלקה הדרומי. על הרצפה התגלו שכבת מפולת מקומית של אבני בנייה ושכבת אדמה אפורה (לוקוס 115) שהכילה חרסים מן התקופות העבאסית והממלוכית.

הבניין המזרחי צמוד לקיר 105 ממזרח, וכולל חדר וחצר (איור 11).

החדר (חדר 4; 4.5×10.0 מ'; נחשף חלקו הצפוני-מערבי בלבד) תחום מצפון בקירות
(W163 ,W120; כ-10 מ' אורך, 1 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה השתמרות) בנויים מאבני גוויל בזלתיות ומושתתים על הטרוורטין. בקירות שני פתחים (0.7 מ' רוחב הפתח המערבי, 2 מ' רוחב הפתח המזרחי) שהובילו לחצר שמצפון. במרכז החדר ניצבת אומנה (W123). לחדר רצפת עפר כבוש (לוקוס 119) שהכילה חרסים מן התקופות הביזנטית, האומיית והעבאסית והושתתה על שכבת אדמה מעורבת באפר (לוקוס 142). בתשתית הרצפה התגלתה תעלה שכיוונה צפון–דרום (לוקוס 142a) ובה צינור חרס. על קרקעית התעלה שכבת אדמה אפורה (לוקוס 118) שהכילה עצמות וחרסים מן התקופות העבאסית והממלוכית.
החצר הייתה מכוסה בשכבת פסולת (לוקוס 138) שהכילה חרסים מן התקופה הביזנטית. בפינה הדרומית-מזרחית של החצר נחשפה תעלה חצובה בטרוורטין ועל קרקעיתה שכבת אדמה צהבהבה (לוקוס 139) שהכילה חרסים מן התקופות הביזנטית והעבאסית.
 
על סמך סגנון הבנייה וממצא כלי החרס והמטבעות ניתן לתארך את שני המבנים לתקופה העבאסית (המאות הח'–הט' לסה"נ).
 
שכבה I נפגעה קשות בעת בניית בית הספר בתקופה העות'מאנית. נחשפו שרידי חדר שקירותיו היו חלק מקירות של המבנה משכבה II (מידות 2.7×2.9 מ'). הקירות
(W121 ,W104 ,W103) בנויים מאבני גוויל בזלתיות והשתמרו לגובה נדבך אחד. הרצפה (לוקוס 113) נבנתה לוחות בזלת והשתמרה חלקית. החדר הושתת על שרידי קירות משכבה II ועל מילוי שהכיל חרסים מן התקופות העבאסית והממלוכית. ממזרח לחדר נחשף קיר (W106; אורך 2 מ' לפחות, רוחב 0.75 מ') שהשתמר לגובה נדבך אחד וכיוונו צפון–דרום; חלקו הצפוני ממשיך אל מחוץ לשטח החפירה. הקיר בנוי מאבני גוויל בזלתיות והושתת על מילוי (לוקוס 107) שהכיל חרסים מן התקופות העבאסית והממלוכית. נראה שיש לתארך את שכבה I לתקופה הממלוכית.

 

שטח B (איור 12).

כ-6 מ' ממזרח לשטח A נפתחו שני ריבועים ונחשפו שתי שכבות.
שכבה II. נחשפו שרידי שני קירות מקבילים (W149 ,W148) שכיוונם צפון–דרום, בנויים איתן מאבני גוויל מבזלת ומגיר ומושתתים על הטרוורטין, הנמשכים אל מחוץ לשטח החפירה. בקיר 148 (5 מ' אורך לפחות, 1.3 מ' רוחב, 1.5 מ' גובה השתמרות) נקרע פתח (1.9 מ' רוחב; איור 13). גם במרכז קיר 149 (5 מ' אורך לפחות, 1.1 מ' רוחב, 1 מ' גובה השתמרות), כ-4.9 מ' מקיר 148, נקרע פתח (1.1 מ' רוחב; איור 14). בנדבך היסוד של קיר 149 שולב שבר עמוד מאבן גיר. על סמך הממצא הקרמי מתעלות היסוד (לוקוסים 160, 161) תוארכו הקירות לתקופה העבאסית. בין שני הקירות התגלתה רצפה (לוקוס 155) עשויה חומר לבנים שהושתתה על אבני גוויל שבורות ועל הטרוורטין. הרצפה הייתה מכוסה בשכבת אפר שהכילה חרסים מן התקופות העבאסית והממלוכית.
שכבה I. הפתחים שבקירות 148 ו-149 נסתמו בשורות אבני גוויל והשטח הפך לחצר. בפינה הדרומית-מערבית של החצר נחשף טבון (לוקוס 131; 0.7 מ' קוטר) שמתארו עגול, רצפתו בנויה מגיר כתוש ומושתתת על שכבת אבני בזלת ועל חלק מצדו המזרחי של קיר 149. בפינה הצפונית-מזרחית של החצר, צמוד לקיר 148, נחשף טבון שני (לוקוס 154; 0.4 מ' קוטר) שרצפתו עשויה חומר לבנים. מעל הפתח הסתום שבקיר 148 נבנה טבון שלישי (לוקוס 130; כ-0.7 מ' קוטר; איור 15) שרצפתו ודופנותיו עשויות מחומר לבנים. במרכז החצר, מעל שרידי רצפה עשויה חומר לבנים, נחשף מתקן (לוקוס 153) שהורכב ממכתש גיר שבור ומרצפה עשויה חומר לבנים. בתוך המתקן נמצאה כמות גדולה של אפר, ונראה כי שימש לבישול. בתוך הטבונים ועל רצפת החצר נמצאה כמות גדולה של אפר וחרסים שתוארכו לתקופה הממלוכית.
החלק המערבי של שטח החפירה נפגע קשות מבור ספיגה שקירותיו בנויים אבני בזלת. הבור מתוארך לתקופה העות'מאנית על סמך מעט חרסים שהתגלו בו, והוא כנראה שריד מבית הספר שעמד באזור זה.